שהלב שלי עולה על גדותיו
וזה יהיה מתוק מתוק
**
הבחורה שכתבתי עליה אתמול, ששלחתי לה הקלטות עם מחשבות על היצירה שלה, שלחה היום בחזרה חפירה, והודתה לי איזה שמונה פעמים שחלקתי איתה את מה שחשבתי והודתה לי על הנדיבות ואמרה שנגעתי בהרבה נקודות שגם מעסיקות אותה. שלחתי לה חזרה חפירה ב8 בבוקר, והיא שלחה לי חזרה חפירה תוך כדי שהיא נוהגת ואמרה שהיא שמרה את ההקלטות שלי לנהיגה וזה הפך את הנסיעה למשמעותית. ואני שלחתי לה חזרה חפירה, וזה נהיה מן התכתבות כזאת, כמו מכתבים שאנחנו שולחות עם הקול שלנו ומחשבות על אמנות ועל הסטודיו שלנו ועל החיים, וזה מתוק נורא ומרגש אותי, וכבר בא לי להזמין אותה לסטודיו שלי לראות את מה שאני עובדת עליו. וגם יש פשוט משהו נורא מתוק בלקבל 7 דקות של הקלטה עם בליל מחשבות ולהרגיש בנוח לשלוח חזרה את הבליל שלי. הקול שלה מתוק מאד. אני רואה בי התרגשות ממנה, התרגשתי ממנה מהרגע הראשון שראיתי אותה בלימודים, ואחר כך במוזיאון תל אביב אי אז לפני חודשים, שמצאתי את עצמי יושבת ומדברת איתה ארוכות ומרגישה בנוח לספר לה דברים לא טריוויאלים על עצמי, וגם היא, סיפרה לי על איך היא גזרה את השיער בגיל 16 ומנערה מאד יפה ונשית הייתה צריכה להתמודד עם שאלות על מגדר ואם היא מרגישה אישה. פתאום אני נזכרת בזה, ושהופתעתי שהיא סיפרה לי, וכמה מאויימת הרגשתי לידה, כי היא כל כך יפה ונשית ועדינה ורכה. זה מעניין האיום שאני מרגישה ליד נשים יפות ונשיות.
בכל מקרה, התחלתי לשים לב לשיפוט האוטומטי שיש לי כלפי עצמי ברגע שמישהי מרגשת אותי. שאני מרמה אותה, או עובדת עליה איכשהו עם החיבה והאדיבות שלי כי המטרה שלי כביכול היא שיתפתח מזה משהו רומנטי. אני מנסה ללמוד לראות שהמחשבות האלה הן לא האמת. שאין שום דבר רע בלהתרגש מבחורה, גם כשהיא ממש יפה. שאין שום דבר רע בלפתח שיחה או קשר עם בחורה שמרגשת אותי או שאני נמשכת אליה. אה כן, זה ממש עניין ששמתי לב אליו לפני שנתיים, שכשאני נמשכת למישהי אני מרגישה שאני צריכה להתרחק ממנה מיד, שאסור לי להתקיים לידה. זה קטע כי פה זה ממש לא רק משיכה פיזית, אני חושבת שהיא ממש יפה מבפנים וגם היא מעניינת אותי. אבל היא גם ממש פאקינג יפה. בכל מקרה, זאת גם לא באמת המטרה שלי, שייצא מזה משהו, אני גם באמת נהנית לשוחח איתה ולפתוח את הלב ואת המחשבות בפניה.
טוב בכל אופן, אין צורך לנפח את הסיטואציה. זה גם מה שהחרדות האלה עושות, מנפחות ומכניסות אותי לאיזו אובססיביות, אבל זה בכלל משהו קטן, עדין מתוק. אינטראקציה ראשונית שנעימה לי ומתוקה לי ומרגשת אותי.
אה וגם נעים להרגיש שהאינטראקציה שלי מאד רצויה, היא ממש נהנית מהחפירות שלי ולשמוע את האינסוף מחשבות שלי. למרות שעכשיו עולה בי איזה קול, כי היא הקליטה לי 8 דק ואז בסוף שוב אמרה חג שמח וקצת סיכמה את זה, ושלחתי לה חזרה עוד איזה 11 דק, ואז אני חושבת רגע אולי זה בעצם מעיק עליה והיא לא רוצה יותר ומעדיפה שניפגש כשניפגש.
היא חברה טובה של חברה טובה שלי, ויש בי חלק שרוצה לשאול את החברה שלי אם הבחורה המתוקה היא סטרייטית, אבל אני מזהה בתוכי מקום שמרגיש שאם אני אנסה לחתור לאיזה כיוון כזה זה בעצם יהפוך את האינטראקציה או את הכוונה שלי באינטראקציה הנוכחית ל"לא טהורה". כאילו שעניין רומנטי או מיני מלכלך, או הופך משהו ללא נקי, לא טהור. זה מעניין להביט בזה. בכל אופן, אין לי רצון למהר לעשות עם זה משהו או לחתור לכיוון מסוים, גם כי אני באמת לא יודעת מה הכיוון שלה, וגם כי אולי כדאי להשאיר את זה לאינטראקציה שתהיה כשניפגש ונשב. האמת שתוך כדי הכתיבה אני חושבת על זה שיש גם דרכים מתוקות להביע את העניין הזה, כמו להגיד "נעימה לי מאד האינטראקציה איתך, ושמתי לב שעולה בי התרגשות ממך באזורים הלא אפלטונים, ורציתי לחלוק את זה ולבדוק אם זה משהו שהיית רוצה לבדוק/אם משהו דומה גם מהדהד בך". אני מרגישה הכי היפית בעולם שכתבתי את זה עכשיו וואו. אבל זה בסדר לא אכפת לי שתשפטו אותי. אני חושבת שזה גם באמת ממש מתוק ועדין להגיד דברים כזה, איזה פשוש חמוד אני. נראה נראה. אני מרגיש שזה גם ממש מדייק, כי האינטראקציה נעימה לי, ואני חשה התרגשות שאני עדיין לא יודעת לסווג אותה אבל יש בה גוונים לא אפלטונים, שזה הגיוני שאני לא יודעת לסווג כי יש פה משהו ממש ראשוני, והייתי רוצה לבדוק איתה אם זה משהו שבא לה לבדוק, לבדוק את החיבור בכיוונים האלו.
נראה לי שהפסיכולוגית שלי הייתה ממש צוחקת עכשיו מהדבר הזה שעשיתי, איך ניתחתי את האמאמא של התחושה הפשוטה הזאת - מישהי מרגשת אותי ובא לי לראות אם גם אני אותה. מצחיק ממש. ההימנעות מלשהות עם התחושות. אני מביטה בזה, מנסה להביא עיניים טובות.
**
הלב שלי עדיין לא עולה על גדותיו מאהבה של אישה
אבל אני מרגישה הרבה יותר אהבה בשבועות האחרונים
מרגישה את זה בלב שלי
רואה הרבה יופי בעולם, שלא סותר את הכאב והעצב, את המוות
יש בזה משהו קסום
פלאי
