בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני שנה. 14 ביולי 2023 בשעה 20:11

אולי בעולם אחר יכולנו להיות בקשר

אני מבינה את העניין ההדדי שהיה לנו, יש הרבה קווי השקה

למרות שנזכרתי לפני כמה ימים שאמרת, את חכמה כמעט כמוני, וזה הכעיס אותי

מאד פוחדת להיות כמוך, כמו אמא שלי, אבל קשה לי להאמין שזה יקרה

יש לי את השריטות שלי, הן דומות ושונות, אבל אני לא ככה, והאלימות שלי מרוסנת, ואני מטפלת בעצמי כדי שיהיו לה אפיקי פריקה שלא כוללים לפגוע באנשים

או אולי בעיקר מנסה ללמוד איך לטעות ולקחת אחריות על זה, איך להתנצל, איך לתת מקום גם לטעויות ולהכיר בהן, וללמוד להשתפר

לא משהו שאי פעם חוויתי מצד נשים שנהגו כלפיי באלימות

נראה לי שזה גם חלק מהעניין, אם לא לוקחים אחריות על מה שעשינו, אם לא מכירים בזה שזאת הייתה טעות, לא נראה לי שאפשר להתקדם מזה הלאה, להשתפר, לנהוג אחרת

עד שלא מסתכלים על הדבר, על הפגיעה, ומכירים בזה שפגענו

לא חבל? להישאר בסייקל הזה

אז כן, אני עדיין רואה, איך על הנייר יש הרבה קווי דמיון והשקה

אבל אלוהים לא בעוד אלף חיים

 

יהיה משמח לדעת (משמח לי, שאני אדע) שאני מתרחקת מנשים מבוגרות בהרבה. או בכלל. עכשיו יצאתי עם מישהי שגדולה ממני בחודש וחצי, יופי, זה טוב. די, חלאס, נמאס. הכוח המזויף הזה עלי שאני מאד בקלות נגררת אחריו, זה לא חמוד יותר, וזה לא מעניין.

נזכרת בעוד כל מיני דברים, שלא יכולתי להודות בפניי. כמו התגובה שלך כשאמרתי שאני מעדיפה לא לראות את הסרט, ואת אמרת שאת תחשבי מה את רוצה לעשות ואז תחליטי. כאילו, אני בבית שלך, אומרת שאני מעדיפה לא לראות סרט, אז את תחליטי מה את רוצה לעשות? כי יש אפשרות ממשית שנראה את הסרט בגלל שאת רוצה, למרות שאמרתי שאני לא? היה ברור לך שאת לא השולטת שלי? כי לא נראה לי. ושאמרץ שאת לא אוהבת שמדברים איתך במעדיפה, את רוצה שיגידו בבירור. כשאני קוראת את מה שאני כותבת אני חושבת על זה שזה יכול להתפרש גם כדברים יחסית סבירים להגיד, אבל הטון שבו אמרת את הדברים היה כל כך חד ותקיף. הייתי כל כך כל כך מכווצת. האמת שזה עושה לי בחילה עכשיו. לג'יט בחילה. וכעס. שחשבתי שזה יכול להיות בסדר לדבר אלי ככה, לנסות לשלוט בדברים כל כך קטנים בהתנהלות שלי. זה היה קשר כל כך קצר אבל הוא סימל כל כך הרבה בשבילי. חיים שלמים אפשר לומר. אני רוצה לומר שזו האישה האחרונה בשרשרת הנשים האלימות שאכניס לחיי. אני יודעת שזה כנראה לא המצב, כמו שאני יודעת שכנראה אעשן עוד סיגריות בחיי, אפילו שאני גמולה כבר כמעט שנה. ועדיין, הדברים נחרטו בי חזק. יש הרבה unlearning לעשות ועכשיו אני רואה דברים בבירור גבוה. זה טוב, זה יופי.

עכשיו די גם למזוכיזם הזה, גם הוא לא חמוד. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י