שדה פרחים

אני מבינה שיש לי צרכים שאת כרגע לא יכולה לענות עליהם, וכנראה לך יש צרכים שאני לא יכולה לענות עליהם. אז אני צריכה להפסיק לנסות לקבל ממך את מה שאני צריכה כי זה פשוט כואב לי בעצמות. אני תכף אכבה את הטלפון לסופש. לא יודעת מה זה ייתן לי, מקווה ששקט. אני מרגישה חסרת אונים. כל עוד לא אמרתי כלום יכולתי להתחרפן עם עצמי בשקט, אבל עכשיו ניסיתי לומר ואין בצד השני מישהו שיכול לראות ולהקשיב, זה שורף לי בלב. מרגישה חוסר אונים מטורף. מרגישה שאני לא מצליחה פשוט להכיל את הרגשות של עצמי. אני כל הזמן בוכה. מרגישה כל כך לבד וכל כך לא נראית. אומרת לעצמי שאני צריכה להתנתק ממנה אבל אז מנסה שוב להבין אותה ולהיות סבלנית ולא לשים לה מבחנים. יש לי צרבת מאז אתמול, לא יודעת למה כי בקושי אכלתי משהו בגלל החולי, אולי זה מהכדור שאני לוקחת. אבל אין מתאים לסיטואציה מאשר heartburn. אני פשוט לא יודעת מה לעשות כדי להקל עלי, אני מרגישה שאני צריכה שהיא תקל עלי, שהיא תנחם אותי, שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי, שהיא לא כועסת עלי, שהיא עדיין איתי. אני מרגישה שאני לא יכולה לתת לעצמי את הנחמה הזאת. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. אולי אני צריכה לבכות עוד.