בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שדה פרחים

מקום להניח את מחשבותיי
לפני 4 חודשים. 2 ביולי 2024 בשעה 10:38

רוצים גם ללמד אותי דברים יקר ערך על החיים?

פנו כעת ואולי תזכו בהזדמנות להיות אמא ואבא שלי

 

 

(סתם אל תפנו)

 

 

בעודי יושבת במסעדת החבית שבחיפה, המסעדה בה נולדתי או משהו כזה, אוכלת בחופזה דניס שלם עם הידיים, נפלה עלי ההבנה. אין טעם להיאבק או להתכחש לרצון המקונן בי. אני רוצה אמא, ואני אפילו רוצה גם אבא.

 

ישבתי מוקדם יותר על החול, חצי בתוך המים. ילדה קטנה, בת 4-5, הגיעה בריצה, ואחריה אביה העייף. הם נכנסו לתוך המים והיא קפצה וצהלה ושמחה. הסתכלתי עליה מחייכת ואז בוכה. הדמעות הגיעו ללשון שלי וחשבתי שזה פואטי. דימוי שחוק עד דק, מי ים כדמעות, אבל דימוי אפקטיבי, במיוחד למי שחשה באלמנטים שלו בגופה.

 

תכף אעלה על רכבת מספר אחת חזרה לדירתי. תכננתי לישון אצל ההורים כי מחר אני עובדת קרוב אליהם במרכז, אבל גם בבית אמי וגם בבתי אבי יש קורונה. לפניי מסע של שלושה תחבצים. אני חושבת שקיבלתי וסת. אם מישהי רוצה שנעשה משחק תפקידים שזה הוסת הראשונה שלי ואת אמי, ואני בוכה ובוכה שלא אגבה יותר, מוזמנת לגשת. (אבל לא באמת)

דנטה88{88} - מי אוכל דג עם דניס עם ידיים!!!א.זה לא מנןמס
ב .זה מסוכן למי שלא יודע לנתח את השדרה וג.
למה דניס ולא בורי
לפני 4 חודשים
Sirene{John} - זה היה חיקוי מושלם להורה, וואו.
לפני 4 חודשים
mine field - זאת באמת הייתה לי תגובה מוזרה, תודה על ההסבר
לפני 4 חודשים
mine field - כמו כן, זה ממש לא ההורה שאני מחפשת. דנטה, לא עברת
לפני 4 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י