דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד

אני קמה לתוך הזרועות שלך

לתוך הזקן שלך

לתוך השפתיים שמנשקות אותי מתוך שינה,

כל בוקר מחדש אני קמה לתוך הידיים שלך

שמייצבות אותי ומפסלות אותי בדיוק בתנוחה הנכונה, והיא תמיד אחרת מזו שהייתי בה אתמול, והיא כל בוקר שונה, ואין לי מושג איך אתה עושה את זה, איך אתה מתאים אותי אליך באופן אחר, כל בוקר, שוב ושוב מהתחלה..

כל בוקר מחדש אתה ממלא אותי, ולא סתם חודר, ולא רק כובש, אתה משלים אותי, אתה מאיר אותי, אתה מעיר אותי לחיים, מטעין אותי, מתדלק,

כל בוקר מחדש אתה מרגיש אותי, אתה מדבר עם הכאב שלי, מחבק את הגעגוע, מנשק את הלבד, מצמיד את הילדה הקטנה שאני אל לוח ליבך ומבטיח

שתשוב,

כל בוקר מחדש...

* בוראת מציאות *