דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד

מצטלמות כשאני עצובה

כשיש דוק של בדידות,

של ערפל אמיתי

שמכסה אותי

כשאין לי מושג מה לעשות, לא עכשיו,

לא ברגע הבא, כשקצת הלכתי לאיבוד ואין

כבר מטרה,

התמונות הכי יפות שלי הן כשאני שברירית

נוגעת בעצמי כמו בבובה בחלון ראווה,

עדינה, אסופית,

שאין שם גבר שילוש את בשרי,

שיבעל אותי, שיכאיב, שירגש,

שיעמיד על מקומי,

שיש שם רק אותי

רכה

מתמסרת

נוגעת, דומעת, רועדת, מחבקת,

ביד חיוורת, מרגשת,

אוהבת.

* את עצמי *