עדין... עדין...
"תרגישי חופשי, בבקשה..." אמרתי לה ברוך "שום דבר ממה שתאמרי לא יראה לי מוזר ולא יזעזע אותי, לכל אחד השריטות שלו."
"הפטיש המסויים הזה..." היא הייתה נבוכה, מאוד, "הוא מאוד לא מתאים לי, לאופי, לדרך חיים, ואני בטוחה שגם לך, אני לא מבינה למה אלוקים נתן לי את זה... או שכן..."
חכיתי בסבלנות, ותהיתי איזה פטיש כבר יכול להיות מזעזע כל כך, אפילו יחסית לזה שאנחנו מנהלים דייט BDSM.
"הפטיש שלי זה... מילים מלוכלכות... וזו לא סתם עוד פנטזיה... אני כמעט לא מצליחה לדמיין יחסים אינטימיים בלי הדבר הזה... אתה מבין?" היא לא הישירה אליי מבט.
"את מתכוונת קללות, ניבולי פה?"
"כן, כן! זה פשוט מעורר אותי... אפילו רק לחשוב על זה... היא הרימה את ראשה בתנועה חדה והתבוננה בעיניי, "זה... דוחה?"
נאנחתי, "בעולם הזה שום דבר כמעט כבר לא דוחה, ואת הפטיש הזה ספציפית אפילו קל להבין, גדלת על טהרת הלשון כל החיים, חוץ מהרחוב, איפה כבר שמעת ניבולי פה?"
"שום מקום, בגדול."
"ולכן אולי זה מעורר אותך, תוסיפי את זה שיחסים אינטימיים זה גם כן טאבו, וזה די הגיוני שמשהו "אסור" אחד יגרה משהו "אסור" שני."
"תאוריה מעניינת..."
"וכנראה לא נכונה."
"מה? למה?"
"עד כמה שידוע לי, גם לחילונים יש פטישים כאלו, והם חשופים יותר לניבולי פה, אולי זה שאת דתיה גורם לזה להיות חזק יותר, אבל לאו דווקא שזה המקור."
"לא צפיתי כל-כך לניתוח פסיכולוגי..." הקול שלה רעד "פחדתי... אני מפחדת... כלומר... איך אתה, בתור דתי כמוני, מקבל את הפטיש הזה?"
תשחררי את השדים שלך, ילדה שמיימית שלי, תני לרצונות האפלים שלך לעוף ולצווח סביבנו, פתחי לי את השער אל הלילה בנפשך, מלאך שלי, השחור בנפשך לא דוחה אותי, אני אוהב אותך.
"בזוגיות נדרשת הקרבה," קולי נחלש, דמעות ביצבצו בעיניי, זה כאב לי, הנערה הטהורה הזו, הכאב שלה על רצונות שלא בחרה לרצות בהם, זה יפה בעיניי, יש בה רצונות טמאים וזה כואב לה, הכאב הזה, כאב של טוהר ותמימות... זה כבש אותי.
"קשה לי עם מילים גסות, אני לא מנבל את הפה כמעט אף פעם, אני רוצה להיות טהור." נעצתי מבט מתבונן בעיניה, חשוב היה לי שאקבל תשובה מדוייקת, "הצלחת להבין מה בדיוק מושך אותך בפטיש הזה?"
היא הנידה בראשה בחוסר אונים "טומאה? אני לא יודעת, אני יודעת רק שאני חייבת את זה, עד כמה שזה נשמע הזוי, אני מרגישה שאני חייבת את זה לנפש."
"#####" נקבתי בשמה "מה זו טהרה, לדעתך?"
"טהרה..." קולה נחלש עד שהתאמצתי לשמוע אותה "טהרה זה משהו שאני רוצה, רוצה באמת."
"טהרה זה נקיות מדברים זרים" הייתי שכל והיגיון "כמו זהב טהור - זהב שאין בו חומרים אחרים, או בצורה מטאפורית - רוע טהור, רוע שאין בו שום דבר טוב, הוא "טהור" - נקי מדברים זרים."
"שוב אתה בורח להיגיון..." היא חייכה "תענה לי מהלב, ממה שאתה מרגיש באמת, מה אתה חושב על הרצון הזה? למילים גסות ביחסים?"
"בזוגיות נדרשת הקרבה... ואם אמצא אישה שארצה באמת להיות איתה... אז גם האהבה אליה תהיה טהורה... ואם הרצון הנסתר שלה, הצורך הנפשי שלה, הוא למילים גסות, בין השאר, אז... גם זה יבוא מאהבה... אהבה טהורה שרוצה רק להיטיב... ואז..." נדמה היה לי שהיא עצרה את נשימתה, "...ואז גם המילים המלוכלכות שאומר לה יהיו טהורות באהבת אמת."
שאלוקים יעזור לנו.
[ברצינות, התלבטתי הרבה לפני הפרסום של הסיפור הזה, מי שדתי יבין למה כמעט גנזתי אותו, וגם, לא הספקתי לערוך אותו בצורה יסודית מספיק, תודה שוב לחברת רשת שחסמה לי את האתר במהלך היום.]
