אני רוצה לספר איך כל הצלפה שלה הרגישה...
אבל נחזור רגע להתחלה. היא אומרת שתבוא אלי בשני אם אנקה את הבית לכבודה. אני נלחצת ואנחנו מחלקות את הנקיון למשימות קטנות וברות ביצוע. אני מתמודדת עם ocd וסדר ונקיון מאוד קשים לי, והיא יודעת את זה. היא ידעה כמה המשימה הזו קשה עבורי, ועדיין האמינה בי מספיק כדי לדרוש אותה. ואני הוכחתי את עצמי לעצמי. חילקתי את הנקיון על פני שלושה ימים. באחד מהם ידיד בא לעזור. הייתי בחרדה מטורפת, כלכך פחדתי שהנקיון לא יספיק לה. אבל המשכתי לנקות, עד שהרגיש לי נקי ומכבד מספיק עבורה.
היא מגיעה והלב שלי צוהל. אני יושבת על הברכיים מולה ומרגישה הכי במקום בעולם. היא מחבקת אותי, חזק, ואני מרגישה בטוחה. אני רועדת, והיא שואלת אם אלו רעידות טובות. אני מהנהנת, אלה רעידות של התרגשות. היא מחמיאה לי על הקעקוע החדש שלי. אני כלכך מתלהבת ממנו. היא אומרת שהיא רואה את המאמץ שלי ויודעת כמה קשה לי ושהיא מעריכה את זה, ואני נמסה. היא מראה לי שהביאה כמה דברים בשבילי, ומוציאה קרופ, פלוגר, קולר ורצועה. ובובה. היא אמרה לי שהיא הביאה לי כלבלב כמוני, ואני מתרגשת להרגיש קטנה כלכך. השם של הכלבלב הוא מתוקטן. אמרתי לה שזה שם מצחיק. היא עונדת לי את הקולר ומחברת את הרצועה. הקולר קצת חונק אותי, מה שבדרך כלל היה יכול להכניס אותי לפלאשבק, אבל איתה אני מרגישה כלכך בטוחה שזה לא משנה. היא מחבקת אותי קצת ואז מושכת אותי מהשיער ומסובבת אותי עם התחת אליה. בשלב הזה אני כבר מסוחררת מאושר וציפייה למה שעומד לבוא. היא מתחילה עם הפלוגר ודורשת ממני לספור את ההצלפות. היא עוברת לקרופ, ומתחילה להצליף חזק יותר. אני סופרת עד 25, ואז היא מושכת אותי מהרצועה ומחבקת אותי. היא מחזירה אותי קדימה וממשיכה להצליף בי. באיזשהו שלב הרגל שלה על הראש שלי ואני מרגישה במקום הכי טבעי שלי, מתחתיה במובן המילולי ביותר של המילה, וחוטפת. באיזשהו שלב אני מתחילה לגנוח מהכאב והיא שואלת "את מייללת, כלבה?". ההשפלה מרטיבה אותי ואני נהנית מכל רגע. היא שואלת אם אני בספייס ואני משיבה שכן. ואז היא אומרת לי חמש אחרונות, וכל אחת מהן חזקה יותר מהשניה ואני לא רוצה שייגמר.
ואז זה נגמר. היא מושיבה אותי ומחבקת אותי. אני מבקשת עוד והיא אומרת שלא. זה עצוב לי קצת אבל אני שמחה ממה שקיבלתי. אני מרגישה כלכך בטוחה ושייכת בחיבוק שלה שאני יכולה להשאר שם לנצח. אני יוצאת מהספייס ואנחנו מדברות ונעים לי לדבר איתה ומרגיש לי בטוח לרגליה.
אחר-כך, בהתכתבות, היא אמרה שאולי היא תשלח מישהי בקרוב לסשן אותי באימפאקט. משהו ברעיון הזה מרגיש לי כלכך מחפיץ (בקטע הכי טוב של המילה), כאילו היא משאילה אותי לכמה זמן לחברה. הרעיון מלהיב אותי.
כלכך טוב לי איתה.