אני כותבת

אני רוצה להיות קטן שלה.

אני רוצה להיות מחובק על ידה, עטוף מוגן ובטוח. אני רוצה לשבת על הברכיים מולה, להיות קטן למולה. אני רוצה להתמסר אליה כמה שיותר, לחשוף בפניה את החלקים הקשים, הפגיעים, הכואבים. אני רוצה להרגיש את הקרופ שלה. אני רוצה את החיוך שמרוח לי על הפנים כשאני איתה, ואת הצחוק והיללות שנפלטות לי כשהיא מחטיפה לי. 

היה לי היום מבחן גדול בלימודים, ויש לי חרדת בחינות זוועתית. ברחתי באמצע המבחן בהתקף חרדה, אבל המלכה היתה גאה בי על זה שבכלל ניגשתי. אני יושב ומחבק את מתוקטן (הבובה שהיא קנתה לי) ומדמיין שזה חיבוק שלה. אני מחבק את הבובה ומרגיש קטן, וחשוב יותר, שלה.

אני צריך את החיבוק שלה היום.

קחו בינתיים תמונה של התחת שלי אחרי שחטפתי ממנה קצת אתמול 🤭