אני כותבת

היא שאלה אותי אתמול אם נשארו סימנים מהסשן שלנו.

אני עונה שלא, מופתעת שהיא בכלל חשבה שעשויים להיות. בפעמים שבהן נשארו לי סימנים ספגתי פי כמה וכמה משספגתי איתה.

היא אומרת שהיא לוקחת את זה לעצמה כמטרה. 

אני אוהב את המטרה הזו.

התחת החמוד שלי אחרי הסשן:

אני כלכך אוהבת סימנים מכלכך הרבה סיבות. סימנים הם הוכחה שעמדתי בגבורה בסשן קשה באמת. הם ההוכחה שלא ויתרתי לעצמי ובאמת הגעתי לקצה שלי (ברמה בריאה כמובן ותוך שמירה על הגבולות שלי). הם ההוכחה שניתנה לי משימה באמת קשה, כאב באמת רציני, ועמדתי במשימה, צלחתי את הכאב. סימנים הם הוכחה שהייתי באמת בספייס. ככל שאני יותר בספייס סף הכאב שלי עולה. בספייס הכאב הופך לסנסציה נעימה ומשחררת עבורי, הוא הופך לעונג בדרכו שלו. כשאני באמת בספייס עמוק אני יכולה לספוג *המון*, והסימנים מוכיחים שהגעתי למקום הנפלא הזה ומסמנים שהיה סשן ממש טוב. סימנים הם מזכרת מהסשן. הדבר האהוב עלי זה כשכואב לשבת או ללכת בזכותם, ובאיזשהו מקום, הסשן ממשיך בכל תזוזה שלי. הם הדרך שלי לצפות בסשן גם כמה ימים אחרי, לראות את התוצאות שלו, לחזור לחוויה שלו. סימנים הם דרך לענוד על עצמי מזכרת מהשולטת ששיחקה בי, הם משהו שהוענק לי על ידי מישהי שאני מעריכה ברמה כזו או אחרת, ונשאר על העור שלי. קצת כמו מתנה. סימנים מרגישים לי מעין אות גבורה.

קחו בינתיים תמונה של קצת סימנים ישנים:

ואני כלכך מתרגשת לקבל סימנים מהמלכה, כי ממנה, אני יודעת שהם ירגישו הרבה יותר משמעותיים. כי הזכות לענוד סימן שהיא יצרה על העור שלי לא מובנת מאליה. כי כשיכאב לי לשבת בימים שאחרי אני ארגיש שהיא עדיין שם איתי. כי הכאב כלכך הרבה יותר נעים כשהוא מגיע ממנה. כי אני אפילו לא צריכה לנסות להכנס לספייס איתה - אני רואה אותה והכול נעלם, אני הופך להיות הקטן שלה וזה כל מה שנשאר. וכשהיא מצליפה בי אני שוקעת לספייס עמוק יותר ויותר ואני יכולה להיות שם לנצח, במקום הכי טבעי שלי - עם התחת מונף אל על וחוטף והראש המרוקן ממחשבות מעיקות דבוק לרצפה מתחתיה. כי אני כלכך מעריכה אותה, וגאה לקבל ממנה כל סוג של מתנה, וסימן זו מתנה מדהימה. כי אני רוצה לחוות את הסשן שלנו שוב ושוב בכאב שארגיש בכל תזוזה, ישיבה, או שינוי תנוחה. כי אני רוצה להוכיח את עצמי, את הסיבולת שלי, את היכולת שלי לספוג ולכאוב בשבילה. כי אני רוצה לספק אותה ולאפשר לה להגיע לפורקן ושחרור שההצלפות בי מעניקות לה. כי אני רוצה שהיא תהיה גאה בי.

מצפה בקוצר רוח 🤭