לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני כותבת

המסע שלי, החיים שלי, הדרך שאני עוברת
לפני שנה. 5 בספטמבר 2023 בשעה 10:23

אז גרמתי היום למטפלת שלי לבכות. שתבינו, היא מטפלת שעובדת בהוסטל לנפגעות פגיעה מינית. לא קל לגרום לה לבכות.

דיברנו על זה שקשה לי להתמודד עם הרגשות שלי ובגלל זה אני כל הזמן בחרדה, ואז היא אמרה שלדעתה אני מרגישה הרבה בפנים ופשוט לא נותנת לזה לצאת החוצה ושהיא ממש מרגישה בעצמה את המוצפות שלי, והזילה שתי דמעות.

היא צודקת, כמובן. אני לא מתמודדת עם הבעיות שלי. אני לא מרגישה את הרגשות שלי. אני בורחת מהם. באופן שיטתי. ישלי בשלוף רשימה אינסופית של הסחות דעת כדי לא להתמודד חס וחלילה עם הרגש.

אז המשימה שלי השבוע היא לבחור רגש ולכתוב עליו. בחרתי גועל. ישלי עבודה קשה, אולי תראו אותה פה :)

ירושלמיתבדם - כשגורמים למטפלת לבכות יש איזה הרגשה ממש לא ברורה של הצלחה נכון?
לפני שנה
אני וזה​(נשלטת) - כןןןןן ממשששש
לפני שנה
הרץ במבוך​(שולט) - וזאת אחת מהקללות של הvictim mentality, הסיפוק הזה יכול להגיע רק כשמי שלמטה מצליח לגעת במי שלכאורה מעליו ובשביל זה חייב להשאר למטה... בהצלחה בלהבין
לפני שנה
אני וזה​(נשלטת) - אוי שיט
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י