לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ללמוד כל יום ולא לדעת דבר

אין סוף של ידע יש בעולם בדיוק כמו אהבה.
לפני חודשיים. יום שני, 24 בנובמבר 2025 בשעה 14:35

החדר היה חשוך כמעט לגמרי, רק פס אור זהוב דקיק נכנס מבעד לווילונות הכבדים וחתך את הגוף שלה לשניים: חצי מואר, חצי מוצל.
היא עמדה עם הגב אליו, ידיים מונחות על מסעד הכורסה העמוקה, הישבן העגלגל שלה בולט לאחור, מלא ומפתה מתחת לבד השמלה השחורה הדקה שנמתחה על כל הקימורים שלה כמו כפפה לוהטת.

היא הייתה רכה בכל המקומות הנכונים.
גב מתרחב, מותניים צרים יחסית, ואז – התפרצות של עסיסיות: ירכיים עבות, ישבן עגול וגבוה שרעד קלות בכל נשימה, וחזה כבד, שופע, שהשמלה בקושי הצליחה להכיל. כשהיא נשמה עמוק, הבד נמתח עד גבול הקריעה.

הוא ניגש מאחור בלי מילה.
ידיו הגדולות נחתו על המותניים שלה, אצבעות שוקעות בבשר הרך, מושכות אותה חזק אליו עד שהישבן העגלגל שלה נמעך אליו לגמרי. היא הרגישה אותו – קשה, דחוף, בלתי נסבל – דרך הבגדים.

"אל תזוזי," הוא לחש לה לתוך העורף, קול צרוד וגולמי.

הוא אסף את השיער הארוך שלה באגרוף אחד, משך לאחור חזק עד שצווארה נחשף והראש שלה נטה כלפי מעלה.
ביד השנייה הוא ירד על הגב שלה, לאט, עד שהגיע לחזה השופע.
הוא לא היה עדין.
כף יד שלמה תפסה את השד המלא מלמעלה, שוקעת עמוק לתוך הרכות, מועכת אותו חזק עד שהיא נאנקה בקול גבוה ושבור. האצבעות שלו מצאו את הפטמה דרך הבד הדק, צובטות, מושכות, מסובבות – עד שהיא התפתלה נגדו, הישבן העגול משפשף אותו בטירוף.

"את כזו… מלאה," הוא נהם לה לתוך האוזן, מילים כבדות, "אי אפשר להחזיק את כל זה ביד אחת."

הוא שחרר לרגע, רק כדי להרים את השמלה מלמטה ולגלגל אותה עד המותניים.
הבד נתקע על הירכיים העבות שלה, והיא נשארה חשופה מהמותניים ומטה – ישבן עגלגל, רך, לבן-חלבי באור החלש.
הוא תפס אותו בשתי הידיים, מפשק אותה חזק, אצבעות שוקעות בבשר עד שהיא הרגישה את עצמה נפתחת, רטובה, מוכנה, מתחננת.

ואז הוא נכנס.
חדירה אחת עמוקה, חזקה, בלתי מתפשרת – ישר עד הסוף.
היא צעקה, הגב שלה מקומר, החזה השופע רועד בכל תנועה.
הוא לא חיכה. התחיל לזיין אותה בקצב אגרסיבי, כל דחיפה מרעידה את כל הבשר הרך שלה – הישבן מתנדנד, הירכיים רועדות, השדיים קופצים חופשי עכשיו אחרי שהוא קרע את החלק העליון של השמלה ביד אחת תוך כדי.

הוא תפס שוב את השיער, משך חזק לאחור עד שגבה התקמר כמו קשת.
ביד השנייה חזר אל החזה – מועך, מושך, צובט את הפטמות הקשות עד שהיא כבר לא יכלה לנשום מרוב עונג וכאב מתוק.

"תראי איך את רועדת כשאני לוקח אותך ככה," הוא לחש, קול שבור מרוב תשוקה, "כל הקימורים האלה… רק בשבילי."

היא לא יכלה לענות.
רק גניחות, רק רעידות, רק הגוף העגלגל והמלא שלה נרעד בכל פעם שהוא נכנס עמוק יותר, חזק יותר, כאילו הוא רוצה להטביע את עצמו בתוכה לנצח.

והוא המשיך.
שוב ושוב ושוב, עד שהחדר התמלא בריח של סקס, זיעה ותשוקה חסרת מעצורים – והיא התפרקה סביבו, גלים על גלים, החזה השופע רועד, הישבן העגלגל נמעך אליו בכל דחיפה אחרונה.

רק כשהיא כבר לא יכלה לעמוד הוא אחז בה חזק, יד אחת על השד, יד שנייה על המותן הרך, ונשך לה את הכתף תוך כדי שהוא גומר עמוק בפנים, גונח את שמה כמו קללה מתוקה.

הם נשארו ככה, דבוקים, רועדים, מזיעים.
היא – כל כולה רכה, עגלגלה, מלאה ושבורה מעונג.
הוא – עדיין בתוכה, עדיין מחזיק, כאילו לעולם לא ירפה.

"סיבוב שני," הוא לחש אחרי דקה, קול צרוד ומלא הבטחה, "הפעם על המיטה. ואני רוצה לראות את החזה הזה קופץ לי מול הפנים."

היא רק חייכה חיוך חלש, רווי תשוקה.
הגוף העגלגל שלה כבר רעד בציפייה.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י