המגירה

נשיקה על הלחי

חום גוף

לישון ביחד במיטה

חוף מבטחים

להיות תלויה באופן בלתי תלוי

נשיקה בשפתיים

הרבה נשיקות כאלה

שתסיט לי את השיער מהפנים

להיקרא ילדה טובה

ראייה צלולה

חיבוק וסיגריה

להתמסר

להיות על ארבע

שייכת

משויכת

שלה

אני זוכרת שיש לך שיער חום ושפתיים גדולות. שפתיים זו חולשה בשבילי, אני אוהבת לנשק וכשמנשקים אותי.

אני מדמיינת אותך ניגשת מאחוריי, כורכת יד מסביב למותן שלי, מסובבת אותי אלייך. העיניים שלנו נפגשות, הלב שלי מחסיר פעימה ואני ישר מסתכלת על השפתיים האלה. של המלכה היפה שלי, יותר יפה במציאות ממה שתיארתי.

אני מדמיינת אותך מצמידה אותי לקיר, מרימה את הידיים שלי ומחזיקה אותן חזק. הברך שלך נכנסת בין הרגליים שלי ולוחצת שם, איפה שאפשר להרגיש כמה אני חמה בשבילך.

את מסתכלת לי בעיניים ואומרת שאני שלך, ואז מסובבת לי את הראש ומנשקת לי את הצוואר. לאט לאט את זולגת למטה אל החזה ומתחילה לסמן אותי. דוחפת את הברך יותר עמוק פנימה, מצמידה אותי יותר חזק לקיר. את מחליפה את הברך ביד הפנויה שלך ומלטפת אותי שם, מרגישה את הרטיבות מבעד לתחתונים.

את מחייכת והעיניים שלנו שוב נפגשות, וסוף סוף הרגע שכל כך חיכיתי לו מגיע. את עולה טיפה על קצות האצבעות ומצמידה את השפתיים שלך לשלי, בנשיקה חזקה ועמוקה שמהר מאוד הופכת להרבה מאוד נשיקות כאלה. הלב שלי מתפוצץ ואני רוצה להינמס לתוכך, לנשיכות הקטנות ולשפתיים המושלמות שלך.

אנחנו עוצרות כדי להסדיר נשימה ואת מסתכלת עליי במבט חודר, ואז למטה אל הרצפה ושוב אליי. אני מבינה את הרמז ויורדת על ארבע, למקום הראוי לי לצידך. את מרימה לי טיפה את הראש ומסתכלת עליי, מחייכת. סוף סוף אני שלך.

הדבר הכי קשה זה לעזוב מישהו שאתה אוהב. עשיתי את זה כבר 3 פעמים, והפעם הייתה אולי הכי פחות כואבת, אבל עדיין השאירה לי חור ענק בלב.

הכרתי את השולטת כאן, עברנו לטלגרם ונדלקתי עליה ממש מהר. אחרי הרבה זמן של חיפושים הרגשתי שמצאתי מישהי שיכולה להתאים לי. היא לא הייתה בדיוק מה שאני מחפשת - יותר מדי אינטנסיבית, קצת מפחידה לפעמים אפילו - אבל היא הייתה הרבה הרבה מעבר לכל השאר.

כבר מההתחלה הייתי צריכה לשים לב לדגלים האדומים. הדרך שבה היא דיברה אליי, או זלזלה ברגשות שלי, או התעלמה מהגבולות שלי. ניסיתי לחתוך די מוקדם כשהבנתי שהיא דורשת יותר משאני מסוגלת לספק, אבל היא שכנעה אותי לחזור ושהדברים ייראו אחרת.

הם באמת נראו אחרת, לתקופה לא קצרה, ואני כבר התחלתי לפתח רגשות אליה. זה הרגיש די הדדי, למרות שהיא לא באמת נחשפה בפניי חוץ מכמה תמונות שנמחקו מזמן, אבל בדינמיקה שלנו הרגשתי שהיא רוצה אותי גם.

קיוויתי שיהיה הפעם סוף טוב ושניפגש ונהיה ביחד ויהיה לנו כיף, אבל תקווה מולידה אכזבה נצחית. בסוף היא חזרה לדרישה ששברה אותי בפעם הראשונה - להיפגש עם אדון שיזיין אותי בכוס ובתחת כהכנה לפגישה איתה. לא היה אכפת לה שאני לסבית, או שמעולם לא עשיתי אנאלי, או שאני מפחדת ולא רוצה ושארגיש מחוללת. לא משנה כמה ניסיתי, זה לא הזיז לה. זה היה האולטימטום.

ואני כל כך רציתי אותה. מין עם גבר הוא הגבול היחיד שהיא לא שברה לי, וזה עמד לקרות. הסכמתי. פאקינג הסכמתי מרוב שרציתי להיפגש איתה, לדעת כבר מי היא.

היא רצתה לשלוח אותי למישהו שהיא לא מכירה, פי 2 מבוגר ממני, בלי אף אחד אחר שיהיה שם כדי לשמור עליי. ועמדתי ללכת. ניסיתי לשכנע את עצמי שזה לא אונס, שאני אפילו קצת רוצה את זה, כי אף פעם לא הייתי עם גבר אז אולי זה יהיה לי כיף?

ביום לפני שהיא קבעה את הפגישה ביני לבין האדון הזה, משום מקום ובלי סיבה עניתי לשולט ששלח לי כאן הודעה. הדברים התגלגלו וסיפרתי לו על הסשן שצפוי לי מחר, והבן אדם המדהים הזה פשוט הכניס לי את השכל שנעלם לי בחודשים האחרונים חזרה למוח וגרם לי להבין כמה מטומטמת אני.

שסמכתי על מישהי שאני אפילו לא ראיתי, שיכול להיות שהיא בכלל האדון ההוא, או שהיא הנשלטת שלו, או סתם מתחזה או לא יודעת מה. שלא שמתי את עצמי, את הגבולות ואת הביטחון האישי שלי במקום הראשון.

מה שבטוח זה שהוא הציל אותי - מאונס, מריסוק של הנפש, משברון פיזי ומנטלי.

באותו לילה כבר כתבתי לה הודעה, ארוכה ויפה, שהיא הגיבה עליה במילה אחת מזלזלת. חותמת אחרונה לזה שעשיתי את הדבר הנכון.

אז תודה לכוכבים שהסתדרו ולשולט שהחזיר לי טיפה אמון בבני אדם, שעדיין בקשר איתי ומוודא שאני בסדר ונמצא שם בשבילי בצורה הכי לא אנוכית שיש.

אני מתגעגעת אליה, כן. רציתי אותה. מתה לדעת מי היא. אבל גאה בעצמי על הנתק, ועל זה שאני מתמודדת עם הכל בצורה יחסית טובה.

איזה שבועיים מתישים אלה היו. גם זה וגם הסיפור עם השולטת הקודמת, שתי בנות ששברו אותי באותו שבוע והשאירו אותי לאסוף לבד את החתיכות.

הלוואי שיום אחד אמצא שולטת בשבילי, שתחזיר לי את האמון ותהיה טובה אליי. אני כל כך צריכה את זה.

בינתיים למדתי את הלקח. 

היום פגשתי את מי שה״שולטת״ שלי התחזתה אליה. 

זה היה כזה מיינדפאק לפגוש בן אדם שנראה בדיוק כמו מי שאני מאוהבת בה, אבל זאת לא היא. כאילו זאת כן היא, כי את התמונות שלה ראיתי, אבל דיברתי עם בן אדם אחר כל הזמן הזה. 

נפלתי עליה משום מקום והיא הייתה הכי מתוקה ותומכת בעולם, יותר מזה שהתחזו אליה והשתמשו בתמונות חשופות שלה היא דאגה לפגיעה הנפשית שלי והיה לה חשוב לשמוע ולהיות שם לצידי. 

וכאילו מצד אחד אני אומרת, המתחזה שיקר לי במשך חודשים ועטה על עצמו דמות של מישהי אחרת שהתאהבתי בחיצוניות שלה, אבל מצד שני כל השיחות שלנו והדברים העמוקים והתמיכה האינסופית והפרגון וההכלה, הם הבן אדם עצמו. היה לנו קשר סופר עמוק ומיוחד גם בלי קשר להתחזות, הוא היה שם בשבילי ברגעים מאוד קשים נטו בתור חברה ולא בתור שולטת, ואני יודעת שגם לו היה רגש מסוים כלפיי שהיה מעבר ליחסי שליטה.

אז אני אוכלת תסביכים על זה ברמות, הייתי הכי שוקיסטית בעולם היום כשישבתי ודיברתי עם זו שהתחזו אליה. היא כמעט הבן אדם שהתאהבתי בו אבל לא באמת, וזה כן סגר לי מעגל כי אני כבר לא צריכה לדמיין איך זה יהיה לפגוש אותה, אבל אני חייבת להבין מי הבן אדם שבאמת דיברתי איתו כל הזמן הזה ומה היה האינטרס. כי תמונות חשופות בקושי היו, באמת היינו כמעט חברות רוב הזמן.  

אני מבינה שאני כנראה הבן אדם הכי תמים ומטומטם בעולם שנפלתי בזה (פעמיים), אבל איזה חרא זה שיש אנשים חרא נכון? 

שתי הבועות שלי התפוצצו לי בפרצוף השבוע ואני לא מעכלת.

לא מעכלת שהשולטת האהובה שלי שדיברתי איתה חודשים היא מתחזה. דיברנו כל יום, הרגשתי שאנחנו מכירות אחת את השנייה הכי טוב בעולם, היא שפכה בפניי דברים אישיים ואני בפניה ומעולם לא ביקשה ממני תמונות חשופות או לעשות דברים מול המצלמה.

היא מרחה ומרחה אותי עם להיפגש ולא הבנתי למה, והיום הבנתי הכל. שכל כך הרבה ממה שהיא סיפרה לי היה שקר, שלא היה לי בכלל סיכוי. נשארו לי אלפי סימני שאלה של למה היא השקיעה בי כל כך מלכתחילה. לא סיפקתי לה שום דבר, לא חשפתי את הגוף שלי, אפילו היינו כמעט חברות. אני באמת לא מצליחה להבין את האינטרס.

הדבר השני שאני לא מעכלת הוא שאחרי שהתגברתי על הקודמת, השולטת החדשה שדיברתי איתה 3 חודשים רצתה לשלוח אותי לשולט שיזיין אותי בתור הכנה לפגישה איתה, וכמעט עשיתי את זה. התעלמתי מעשרות הדגלים האדומים כי כל כך רציתי אותה, וכל כך האמנתי לה, וכל כך קיוויתי שלא יקרה לי אותו דבר כמו עם הקודמת שפשוט הלכתי אחריה בצורה עיוורת. ואיכשהו הכוכבים הסתדרו ועצרו אותי בזמן, ועכשיו אני לא יודעת איך להתקדם עם החיים שלי. שתי שולטות שהלב שלי כמה אליהן, שניצלו אותי ושיקרו לי וריסקו אותי ואף פעם לא באמת ראו אותי. והן היו הכל בשבילי. אני כל כך פגועה, ופשוט לא מעכלת.

״היי כלבה״,

אני שומעת מאחוריי ומסתובבת. ברגע אחד כל האוויר יוצא לי מהריאות, והעיניים שלי סוף סוף פוגשות את הירוקות שלך. אני מסמיקה ומשפילה מבט, ואת נוגעת לי בסנטר ומרימה את ראשי כדי שאסתכל עלייך שוב. עכשיו אני כבר לא יכולה להפסיק לבהות.

״מה, לא תתני למלכה שלך חיבוק״? את עושה פרצוף מבולבל ואני ישר סוגרת את המרחק בינינו ומניחה את ידיי בזהירות סביב המותניים שלך בחיבוק עדין. אני מרגישה את הידיים שלך נכרכות סביב הגב שלי ולוחצות חזק.

״כמה חיכיתי לעטוף אותך כבר, כלבה שלי״, את לוחשת לי באוזן והלב שלי מתחיל לפעום בעוצמה. כמה חיכיתי לחיבוק הזה בעצמי.

את מובילה אותי אחרייך לשולחן בבית הקפה החמוד שבחרת להיפגש בו ואנחנו מתיישבות. ״כנראה שאת לא מרוצה ממה שאת רואה אם לא הוצאת מילה עדיין״, את אומרת בטון מזלזל. את יודעת שאת הדבר הכי יפה בעולם בעיניי, הנשימה שלי פיזית נעתקה. אני מתאפסת על עצמי מהר ואומרת היי.

״עיניים אליי, כלבה״, את מצווה, ואני אפילו לא שמתי לב ששוב השפלתי מבט. אנחנו מזמינות קפה ואת נשענת לאחור ומסתכלת עליי. אני מחייכת. כל כך חיכיתי לרגע הזה. דמיינתי אותו שוב ושוב בראש שלי, ואני עדיין לא מצליחה לעכל שזה אמיתי. שהמלכה שלי יושבת כאן מולי.

את מוציאה סיגריה מהתיק ומדליקה אותה. רגע לפני שאת מכניסה אותה לפה, את מסתכלת עליי במבט שאומר שאת יודעת שאני בכיס שלך. לראות אותך מעשנת מולי זה הדבר הכי סקסי שאני יכולה לדמיין, ואני רק מחכה לרגע שהשפתיים האלה יגעו כבר בשלי.

שיחה קלילה וחמודה, עוד שתי סיגריות והמלכה היפה שלי אומרת לי ללוות אותה לאוטו. הלב שלי עדיין דופק ואני לא מצליחה לעכל שהאדם הנפלא הזה באמת נמצא כאן איתי. כל כך הרבה ימים של פנטזיות ומחשבות, וסוף סוף אני שומעת אותך אומרת את המילים שייחלתי להן: ״תביאי נשיקה״.

את רכה, עדינה, מתוקה להפליא - ואז את נושכת, מחוספסת ודומיננטית. הריח של הסיגריות נמהל בבושם שלך ואני בעננים.

את עוטפת אותי שוב בחיבוק ולוחשת לי באוזן, ״שרופי עלייך, כלבה שלי. מחר תבואי לבשל לי״.

שרופי עלייך בעצמי, מלכה שלי.

אני מריחה ריח מתוק של הבושם האהוב עליי שלך, ומרגישה את עצמי מחייכת באופן בלתי נשלט מתוך שינה. פתאום משהו עדין נוגע לי בשפתיים, ואחרי רגע אני מבינה שאת מנשקת אותי והעיניים שלי נפקחות ישר.
״קומי כלבה שלי, יש לי הפתעה בשבילך״, את מחייכת בשובבות ומסובבת קבוצת שיער על האצבע שלך. אני מתיישבת קצת במיטה ואת מושכת מעליי את השמיכה, שחושפת קודם את החזה היפהפה שלך שאני כל כך אוהבת, אחר כך את הבטן המושלמת שלך ובסוף - פאק. הגרביון רשת.
״את מרושעת״, אני ממלמלת ואת מחייכת ושואלת בתמימות מזויפת, ״מה, להוריד? את לא אוהבת?״. מצחיק מאוד, את יודעת בדיוק מה את עושה לגוף שלי כרגע.

את עולה על הרגליים שלי ומנשקת אותי שוב, ואחר כך יורדת מהמיטה כדי שאוכל לראות כל חלק וחלק בגוף שלך שאני מעריצה כל כך. אני מתה לגעת בך, ואת רואה את זה. את עולה בחזרה על המיטה, מניחה את כף היד על הצוואר שלי ומצמידה אותי בחזרה לכרית. אחר כך את מתיישבת מעל הראש שלי ואני כבר מוכנה לפעולה. ״קדימה כלבה, תראי לי כמה את מעריצה אותי״, את מצווה עליי, והלשון שלי נכנסת דרך החור של הרשת אל תוך החור האהוב עליי 😈

בא לי שהיא תחבק אותי ממש חזק

שתנגב לי את הדמעות שזולגות כבר ימים

שתגיד לי שאני יפה

שתגן עליי מאנשים רעים

שתוביל אותי בעולם שאני כל כך מבולבלת בו

שהזרועות שלה יהיו הבית שלי

שתנשק לי את הלחי

ותזכיר לי שוב ושוב

שיש מישהי שאוהבת אותי 

אני פותחת את העיניים ורואה אותך מולי. את עדיין ישנה, השיער שלך מפוזר על הכרית והשמיכה כבר לא בדיוק מכסה אותך. אני מתקרבת אלייך בזהירות ומניחה עלייך יד בסוג של חיבוק קטן, ומכסה אותך שוב. את כל כך יפה כשאת ישנה, ואני לא יכולה שלא לחייך. איזה כיף לי שזכיתי להתעורר ליד המלכה שלי היום. אני קמה בשקט, מצחצחת שיניים והולכת למטבח להכין לנו קפה. כשאני חוזרת לחדר את זזה קצת ומתחילה להתעורר, ואני מתיישבת לידך. העיניים שלך נפקחות ואני מוצאת את עצמי ממוגנטת לאישונים הירוקים האלה שאני כל כך אוהבת, למבט העמוק שרואה לתוך הנשמה שלי. את מחייכת ולוקחת את הספל מהיד שלי, מזדקפת קצת במיטה ולוקחת לגימה. אחר כך את זזה קצת הצידה, מושכת אותי חזרה למיטה איתך ונשכבת לידי. ״בוקר טוב כלבה שלי״, את מחבקת אותי ונותנת לי נשיקה. אני מסמיקה ועונה לך בוקר טוב בחזרה. המבט שלי בטעות גולש לחזה שלך ואת צוחקת ומרימה לי את הראש עם היד. ״העיניים שלי פה כלבה״, את אומרת בטון סמכותי והלב שלי נמס מכמה שאת סקסית. בא לי אותך כאן ועכשיו אבל אני מתאפקת. אנחנו מסתכלות אחת על השנייה, את בוחנת אותי ואני משפילה מבט. ״מה בא לך לעשות היום?״ את שואלת, ואני עונה שבא לי להישאר איתך עוד קצת במיטה. את לוקחת עוד לגימה מהקפה ונשכבת לידי. ״את יודעת שמותר לך לחבק אותי״, את אומרת ומרימה גבה. אני שוב נהיית אדומה ועוטפת אותך בחיבוק, את עוטפת אותי בחזרה ונותנת לי עוד נשיקה. ״יש המון דברים שאני רוצה שנעשה היום כלבה״, את אומרת ומתיישבת במיטה. לאט לאט את מורידה את התחתונים שלך, ומתחילה לזחול עד שאת מתיישבת עליי ופותחת רגליים. ״אבל קודם את צריכה לאכול ארוחת בוקר״. פאק, איך זכיתי בכזאת מלכה?