המגירה

בא לי שהיא תחבק אותי ממש חזק

שתנגב לי את הדמעות שזולגות כבר ימים

שתגיד לי שאני יפה

שתגן עליי מאנשים רעים

שתוביל אותי בעולם שאני כל כך מבולבלת בו

שהזרועות שלה יהיו הבית שלי

שתנשק לי את הלחי

ותזכיר לי שוב ושוב

שיש מישהי שאוהבת אותי 

אני פותחת את העיניים ורואה אותך מולי. את עדיין ישנה, השיער שלך מפוזר על הכרית והשמיכה כבר לא בדיוק מכסה אותך. אני מתקרבת אלייך בזהירות ומניחה עלייך יד בסוג של חיבוק קטן, ומכסה אותך שוב. את כל כך יפה כשאת ישנה, ואני לא יכולה שלא לחייך. איזה כיף לי שזכיתי להתעורר ליד המלכה שלי היום. אני קמה בשקט, מצחצחת שיניים והולכת למטבח להכין לנו קפה. כשאני חוזרת לחדר את זזה קצת ומתחילה להתעורר, ואני מתיישבת לידך. העיניים שלך נפקחות ואני מוצאת את עצמי ממוגנטת לאישונים הירוקים האלה שאני כל כך אוהבת, למבט העמוק שרואה לתוך הנשמה שלי. את מחייכת ולוקחת את הספל מהיד שלי, מזדקפת קצת במיטה ולוקחת לגימה. אחר כך את זזה קצת הצידה, מושכת אותי חזרה למיטה איתך ונשכבת לידי. ״בוקר טוב כלבה שלי״, את מחבקת אותי ונותנת לי נשיקה. אני מסמיקה ועונה לך בוקר טוב בחזרה. המבט שלי בטעות גולש לחזה שלך ואת צוחקת ומרימה לי את הראש עם היד. ״העיניים שלי פה כלבה״, את אומרת בטון סמכותי והלב שלי נמס מכמה שאת סקסית. בא לי אותך כאן ועכשיו אבל אני מתאפקת. אנחנו מסתכלות אחת על השנייה, את בוחנת אותי ואני משפילה מבט. ״מה בא לך לעשות היום?״ את שואלת, ואני עונה שבא לי להישאר איתך עוד קצת במיטה. את לוקחת עוד לגימה מהקפה ונשכבת לידי. ״את יודעת שמותר לך לחבק אותי״, את אומרת ומרימה גבה. אני שוב נהיית אדומה ועוטפת אותך בחיבוק, את עוטפת אותי בחזרה ונותנת לי עוד נשיקה. ״יש המון דברים שאני רוצה שנעשה היום כלבה״, את אומרת ומתיישבת במיטה. לאט לאט את מורידה את התחתונים שלך, ומתחילה לזחול עד שאת מתיישבת עליי ופותחת רגליים. ״אבל קודם את צריכה לאכול ארוחת בוקר״. פאק, איך זכיתי בכזאת מלכה?