בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברוכה הבאה הביתה

אחרי שנים של הכחשה עצמית, סיבות, תירוצים וניסיונות להתאים לקופסאות של אנשים אחרים, אני כאן.
עומדת מול עצמי, מפחדת-נרגשת מתחילתו של המסע.
פנטזיה מתובלת במציאות ולהיפך.
מוזמנים ומוזמנות לעקוב, להגיב, ליצור שיחה.
כי דיבור הוא המזור לנפש.
לפני שנה. 4 בינואר 2023 בשעה 10:18

יושבים המון אנשים מבוגרים ומדברים. מדברים על דברים לא מעניינים ואני מאבדת קשב מהר מאוד. המחשבות שלי נודדות.
אליך.
אלינו.
איך אתה מחזיק אותי בשתי ידיים, קורע מעלי את הבגדים, הופך אותי ומצמיד לקיר.
חודר אלי בתנועה אחת ומזיין אותי חזק.
ממש חזק.
עד שאני לא נושמת יותר.
ואז אתה עוצר.
משכיב אותי על המיטה ומתחיל ללקק אותי מלמעלה, משתהה בפטמות ויורד לכוס הרטוב. הכי רטוב שאפשר לדמיין.
מזיין אותי עם הלשון שלך עד שאני גומרת ברעש גדול. לא יכולה יותר. ורק אז אתה מתחיל להינות באמת. מזיין לי את הפה, עמוק בגרון, גומר בתוכי ואני שותה הכל עד הטיפה האחרונה.
ואומרת תודה.

 

Mike0127 - I'd love to do this
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י