יוצא מדעתי בדרכי שלי

יש כאלה ימים שהם הזויים ,
ימים כאלה שאיך אתה קם אתה לא מפסיק לזמזם את ההימנון היפני

ימים כאלה שכל אוטובוס שאתה עולה עליו מריח כמו תחת של חייב אחרת
(לפעמים פרה לפעמים כלב לפעמים סתם תחת אנוש רגיל)

יש ימים כאלה שאתה מוצא את עצמך יושב בהרצאה ואתה מרוב שעמום
מתחיל לדמיין את הראש של המרצה שלך בתור דלעת ענקית (ממש כמו בהלווין)

יש ימים שאני מסתכל החוצה מהחלון במשרד על האנשים ברחוב וחושב לעצמי מעניין מה עובר להם עכשיו בראש ולאן הם הולכים עכשיו, ושנייה אחריי זה אני אומר – מה אכפת לי בכלל, מצידי שידרוס אותם עכשיו אוטובוס .

יש ימים שאתה מגלה כמה מגעילה התחושה שבוחנים אותך (ויזואלית ) כשאתה תופס מישהי
שמודדת אותך עם העין מלמעלה עד למטה.

יש ימים מבאסים כאלה,
ימים שהריח של משהו שרוף מזכיר לך ששמת את הגרביים לייבוש על התנור
ימים שאת מרגיש כל כך חרא שאתה בטוח שעוד שנייה הולך לפרוץ לך חייזר מהבטן
סטייל הנוסע השמיני.


ונגד הימים האלה יש רק דבר אחד לעשות,
לקחת תערובת של לתת, שעורה ,פחמן דו חמצני ולדחוף אותה לגסטרו שלך
או במילים אחרות לשתות בירה


אז אני והיפה הולכים לעשות את זה עכשיו
והרבה מזה