יוצא מדעתי בדרכי שלי

קשים קשים הם חיו של הסטודנט הישראלי המצוי
אבל במקרה שלי מעבר לכך שהם קשים הם גם הזויים ברמות שמתאימות למערכון של מונטי פייטון.

יש לי בתואר הארור הזה והמקולל הזה כמה קורסים שהם ללא ספק מבית היוצר של אל-קעידה,
הקורסים האלה הם כל כך נוראיים שגם האדם השפוי ביותר מפתח תסמונת טורט כשהוא לומד אליהם
אלו קורסים כל כך מחרידים שאני אישית, הייתי מעדיף ללדת קיפוד בוגר דרך השופכה שלי מאשר ללמוד ולהיבחן בקורסים האלה.
אבל ממש כמו המוות גם יום הבחינה הגיע שבוע שעבר,
ושום דבר לא הכין אותי למה שקרה שם,

אני לא מדבר על זה שהייתה הפסקת חשמל 5 (חמש!!!) פעמים באמצע הבחינה
ואני לא מדבר על זה שאני וכל החברים שלי למדנו לבחינה הזו תשעה ימים 14 שעות ביום
ובסוף שקיבלנו את הטופס לא ידעו בכלל מה המרצה רוצה
ואני ממש לא מדבר על כך שהתרמוסטט של המזגן נשבר על 35 מעלות ,
ככה שבעוד שבחוץ הייתה סופת ברד אצלנו היה חמאם טורקי.
זה לא העניין בכלל

בואו ואסביר לכם משהו, אני, עושה את המבחנים שלי עם אטמי אוזניים (תקניים),
זה טוב למקרה שפתאום יזעיקו אותי למטווח וגם עוזר לי להתרכז,
עכשיו תארו לכם מצב שעבדכם הנאמן יושב במבחן, אטמים באוזניים, המוח שלו עובד בטורים הכי גבוהים שיש, ופתאום זה קורה...

פתאום, בתוך הדממה שאני נמצא בה, בתוך הלחץ של המבחן,
אני מרגיש כאב חד ונוראי מפלח לי את המוח מהעין דרך ההיפותלמוס ועד גזע המוח,
הכאב הזה בזורם כמו נחשול חשמלי בכול הגולגולת השמאלית
ואני ממש מרגיש את כלי הדם במוח מתפוצצים, זה הוביל אותי למסקנה אחת ברורה:
אני עובר ברגעים אלה ממש שבץ מוחי!!!
(פאם פאם פאאאאאאם)

לא האמנתי שככה זה הולך לקרות , לא באמצע מסיבה במאצ'ו פיצ'ו, לא ממנת יתר בטראק במונגוליה
לא מתקיפת כריש בערבות קניה ולא משעמום בעת צפייה בחינוכית 23 אלא באמצע מבחן מזורגג,
ישבתי שם במבחן וחשבתי לעצמי (באונה הימנית שעדיין תפקידה) שאני לא מאמין שזה עומד להיגמר
שאני הולך להחזיר ציוד, לסגור את הבאסטה, לרדת בחזרה באוב, להזדכות על הקיום הגשמי שלי.

ישבתי שם במבחן עם התחושה הזו שהקימו לי באונה השמאלי אתר בניה וממש הרגשתי איך הנשמה שלי
עושה מסיבת פרידה מהגוף ומודה לו על 26 שנה של עבודה נאמנה ומבקשת סליחה על כל הרעלנים שהיא דחפה לתוכו,
אבל כמו שאתם יכולים לנחש בסופו של דבר, לא שבץ, לא מפרצת מוחי ולא נעליים,
סתם תערובת של כאב ראש מהסוג שאפילו מנת אקומלי יכולה עליו והיפוכונדרייה.

אני מקווה מאוד שאתם לא מחכים עכשיו לאיזה תובנה על כך שהחיים קצרים מאוד וצריך לנצל אותם,
כי אז אתם תאלצו לחכות,
אבל אני יכול להגיד לכם משהו כזה, אסור לכם, בתכלית האיסור אסור לכם,
גם אתם בטוחים ב 100% שאתם עומדים להתפגר, אסור בשום אופן להתרומם באמצע מבחן
לטפס על השולחן ולצעוק לחבורה (מבועתת) של סטודנטים:

הייתם קהל נהדר, אני אוהב את כולכם,
אני הייתי יוני ואני הולך למות.

תודה רבה והמשך מבחן מהנה.