ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגעים מושלמים וגם לא…

There is no perfect life. There are only perfect moments
רגעים שהיו
רגעים של הרגע הזה
תמיד אני
תמיד חלקים ממני
ולפעמים קטעים שמתגלים לנגד עיני ומאירים
אותי בצבעים ששמחה לגלות.
לפני 8 חודשים. 19 במרץ 2024 בשעה 5:27

כשאני רוקדת

הבוקר עולה

והשמש זורחת

והעייפות נידפת

והמוזיקה מחלחלת לכל נים

והגוף מתחיל לנוע

והלב דופק

והחיוך נמרח

ואני מאושרת

כשאני רוקדת

#רגעיםשלשפיותותקווה

לפני 8 חודשים. 17 במרץ 2024 בשעה 10:48

אם אתה בן 42-48 

ובא לך ללוות אותי לדייט ונילי עם מלא זוגות נשואים חננים. 

הגעת למקום הנכון. 

תהיה מצחיק

תהיה שנון 

תהיה חתיך עם חיוך משגע

יעד: איזור השפלה. 

חמישי בערב 

תחפושת חובה! 

ואם תהיה ממש כייפי אולי אפילו אשאיר אותך אצלי וארד על ארבע בשבילך בהמשך. 

 

ולא אני לא שולטת מלמטה 

אני פשוט אישה 

ואישה זה הכל ! 

 

נ.ב 

1. לשלוח הודעה

2. לצרף תמונה מלאה 

3. כמה מילים עליך

4. הודעה קולית של 2-3 דקות שאתה מספר על עצמך. 

 

יללהההה שיהיה בהצלחה 

תכלס פורים אז הכי מתאים לשחק. 

לפני 8 חודשים. 17 במרץ 2024 בשעה 3:13

בוקר טוב

היתכן שיש בי קולות שמתעוררים מחדש?

משהו מרגיש אחרת

יותר עירנית

יותר מוכנה

הקולות של הבוקר מפיחים בי תקווה שכמעט נעלמה בתקופה האחרונה.

הכל ביחד התערבב אצלי כמו ביצה מקושקשת, אני הייתי הביצה, נכנעתי והתמסרתי עד כלות, אולי גם איבדתי שליטה, ואז ברגע מסוים פשוט החלטתי לשחרר, לצנוח צניחה חופשית, מה כבר יכולתי לעשות?… התנגדות אף פעם לא עוזרת, כשיש מערבולת צריך פשוט לזרום איתה, להיסחף בסחף הגדול, ואז פתאום יש שקט, גם בלגן אבל שקט, ואז פתאום 5:00 בבוקר מזכיר לי פשטות, וניקיון, ואת הרגעים שהם כל כך שלי. מזכיר לי שאני שייכת לעצמי, ושנחישות למרותכל הקשיים היו שווים את המאמץ. וכן אני בתחילת הדרך, אבל אני נושמת, ומתעוררת לציוץ ציפורים, ולרחש של בוקר וגם שוב כותבת לעצמי, אליי, בשבילי, בשביל הרגע הזה.

וזה כל כך נעים ומשחרר.

כי אני שלי.

תודה על האפשרות ועל חופש הבחירה. 

#bringthemhome

 

לפני 8 חודשים. 16 במרץ 2024 בשעה 7:53

לכבוד פורים, יצאנו בפרוייקט מרגש. ביחד עם משפחות החטופים המדהימות שאפשרו לנו את ההזדמנות להפיץ את הסיפור של כל אחד מהם, הקמנו אתר מתכונים בו תוכלו למצוא את העוגיות האהובות על כל חטוף ביחד עם גלויה להורדה המספרת עליו, ולשלב במשלוח המנות שלכם חלק קטן מהם.

זו הדמנות נדירה להכיר אותם לעומק, להבין ש134 זה לא מספר, זה אנשים, עם חלומות, עם משפחה, עם העוגיה שהם הכי אוהבים לאכול.

עזרו לנו להפיץ את הפרוייקט ולהגיע לכל משלוח מנות בישראל, כך שכולם יוכלו להכיר את השמות והסיפורים מאחורי המספר, ולזכור שגם החג הזה, הם עדיין שם.

כל המתכונים והסיפורים נמצאים באתר "טעם של בית" - טעם של בית

https://tasteslikehome.co.i

l/

יותר ממוזמנים לשתף! ואם הכנתם את אחד המתכונים, תייגו את הפרוייקט באינסטגרם ובפייסבוק ועזרו לנו להפיץ אותו הלאה 🫶

לפני 8 חודשים. 2 במרץ 2024 בשעה 11:49

היית מחפיץ אותי 

ואז 

מדגד אותי בכף הרגל? 

 

אולי סלט פירות … 

לפני 8 חודשים. 2 במרץ 2024 בשעה 9:07

רגליים

ירכיים עסיסיות 

כתם לידה 

נקודת שומן 

נקודות חן 

עור 

צלקת

זמן 

נקודת מבט

שמש יוקדת

חום הגוף

מחשבות

צלילות

בהירות

רוח מלטפת

שבת

אסוציאציות

נוזלת

מתמסרת

מתחממת

נקשרת

 

לרגע הזה עכשיו

 

לפני 8 חודשים. 1 במרץ 2024 בשעה 20:05

מסיימת לסדר את פינת האוכל אחרי ארוחת שישי.

(נזכרתי כשהסתכלתי על הבת שלי, היה עצב בעיניה… שאלתי אם הכל בסדר? היא נפנפה אותי בעדינות)

עולה במדרגות לחדרה לבדוק אותה.

אני יודעת שכל עולמה זאת האהבה הראשונה שלה

הם צמודים ומתוקים כל כך

זה פותח את הלב לראות אהבה כל כך כנה ואמיתית ותמימה.

עולה במדרגות עם מחשבה שמתעוררת לראות לשלומה וגם עם תחושה שהגיע הזמן לשוחח עלכך שיש עוד עולמות מעבר לחבר שהיא כל כך אוהבת.

אולי כי לפעמים יש נחיתה

ואולי לפעמים כי באמת יש עוד עולם.

 


פותחת את הדלת ומגלה שהחבר והיא שוכבים ליד השני

מתי הוא הספיק להגיע

אני: יותם אתה פה… מתי הספקת להגיע?

יותם: לפני עשר דקות

אני: רומי מתוקה שלי, רציתי לדבר איתך… לבדוק לשלומך…

ראשה מורכן לתוך הכרית

אני מרגישה את הבת שלי

היא בוכה

אני מתקרבת אליה

מניחה את ידי על גבה

מתוקה שלי את בוכה? אני שואלת…

ואני מרגישה שכן

זה ברור לי שזאת לא סיטואציה שהיא תרים את ראשה ותפתח במונולוג.

ליטפתי אותה ואמרתי לה שאני פה במידה ותרצה לשוחח

ושאני אוהבת אותה

ואז יותם הצטרף ואמר

גם אני אוהב אותך.

 

רגעים שנצורים בלב שלי.

 



לפני 8 חודשים. 29 בפברואר 2024 בשעה 22:41

מחייגת

הוא עונה

אני: ממי רוצה לקפוץ אתי לבנק לזרוק תיק

הוא: אני ערום

אני: מממממ כמה זמן לא ראיתי אותך ערום

הוא: אני יפה ערום

אני: אתה בהחלט יפה ערום

הוא: ערום זה יפה

אני: להתפשט זה גם יפה

אני: התפשטות זו גם מילה יפה.

הוא: אני בוכה

אני: ממי מה קרה?

אני: אני אוהבת אותך כל כך

הוא: גם אני אוהב אותי, רק אני.

הוא: אני לא יכול להשתנות

אני: אתה לא צריך להשתנות, תאהב את עצמך כמו שאתה

מי שיאהב אותך יאהב אותך.

הוא: וגם אף אחד אחר לא יכול להשתנות.

אני: לא צריך להשתנות, צריך לאהוב את מה שיש

דמעות וקולות של בכי

וכמה הוא מתוק וחשוף אתי ועם עצמו.

הוא: טוב אני הולך לשים סרום

אני והוא חחחחחחח

נתראה בסטודיו.

אני: אני אוהבת אותך.ֶ

ביי

ביי

לפני 8 חודשים. 28 בפברואר 2024 בשעה 4:34

לפני 8 חודשים. 27 בפברואר 2024 בשעה 20:22

מתתי

מתתי בפעם הראשונה שחשפתי את הפות שלי

הפות שלי

הפות שלי

החלק הזה שמחזיק את כל האש שלי

את כל היצירות שלי

את כל התשוקות שלי

את כל הסודות הכי כמוסים שלי

לאהוב את הפות שלי

לעשות אהבה עם הפות שלי

ואז הוא ביקש להזיז את הבגד ים הצהוב שלי הצידה

ולצלם לו

אלוהים כמה אומץ בפאקינג צילום של פות

כולן פה חושפות זימה ופומביות

ואני הבדסמ שלי כזה ביישן

כזה קטן ועדין ויפה

ואני שואלת …

ואני אומרת לעצמי מה הפאקינג ביג דיל?

פאקינג פות קטן, מתוק, ענוג ופשוט

פאקינג פות

תזיזי את הבגד ים הוא אומר

הוא אומר!

ואני חוזרת לשירותים בבית הקפה

מתיישבת על האסלה

מזיזה את הבגד ים ומצלמת את ה-

פאקינג פות

שיש בו את כל כולי

את מחזור הדם

את הזמן

את הדרך

את הילדים שלי

את האהבה שלמדתי לעשות

את הביישנות התמימה שלי

את הדרך מכאן לשם ובחזרה

את שערות הערווה

את הרגע שהוא חלק לגמרי

את הרגע שמורטים

את הרגע שהוא רטוב

את הרגע שהוא משפריץ

את הרגע שהוא נחדר

את הרגע שהוא צמא

את הרגע שהוא יבש ורוצה מנוחה

את הרגע שבו הוא לא קו ישר

אלא היא קערה שמכילה את כל העולם כולו

את הרגע שאני בקושי יכולה להכיל את עצמי

את הרגע הזה שאני מבינה

שזאת הפאקינג פות שלי

וכל מה שהיא, היא

ונוס, אלה יפיפייה

שנותנת חיים ומכילה את האש שמחממת ולפעמים גם שורפת.

וגם …. האש הקטנה שאוהבת בתמימות ורוך אין סופי.

האש הזאת שיודעת לתת חיבוק מנחם.

 


פאקינג פות

הפות שלי.


si=kCfxEtHP0ATu2f4z