.

סופ"ש האחרון ישנו אצל חברים במרכז.

נסענו עם הילדים, לשבת חברתית.

בשישי בערב התחיל לדגדג לי, אמרתי לו תתארגן ניסע למועדון קרוב.

הגענו ב1 בלילה למועדון, ריח ניחוח מוכר של שעוות נרות, זיעה וסיגריות.

מוזיקה שלא תמיד מתאימה לסאשנים עצמם, אבל קטונתי. נכנסו למועדון, פעם ראשונה שלו שם, פעם מיליון עבורי. נהנתי לראות אותו חוקר בעיניו, מסתכל סביב. בלשב מסויים זה התחיל לעצבן אותי, הוא לא מתרכז בי!! דרשתי פוקוס עליי. 

מרגע שנתתי את הדרישה, עיניו לא משו ממני.כל כך נהנתי מהפוקוס, מהעיניים החרמניות שלו. רקדתי והתערטלתי על גופו, כאילו היה אחרון הגברים בעולם.

ברגע אחר משכתי בידו וגררתי אותו אחרי למטה, התיישבתי על הספה הפנויה  "תראה לי את מקומך".

חיש מהר ירד ככלב טוב על ברכיו והתחיל ללקק את כפות רגליי, בהונותי. 

רבותיי, ההתמסרות שלו היא באמת אחד למיליון

התענגתי!!!

באיזהשהוא שלב, היה איזה שוביניסט עם זוגתו שחיכה שאפנה את הכיסא. התלונן בלי סוף על הפינוק הארוך שמקבלת, ושעבר זמן המסז'. איחלתי לו שיכאב לו עוד הרבה ולזוגתו שתחווה פינוק כשלי ונפנפתי אותו. לאדם דומה הייתי נשואה שנים רבות  מידי, אחד שחושב שכל העולם שלו והכל מתנהל לפיו.

הכי כייף היה לי לתת לו לחכות לשובינסט הזה, הכי כייף היה לי לאחל לאשתו מציצת רגליים, הכי הכי היה כייף לצחוק בהנאה גדולה בזמן שמתענגת ומדמיינת כיצד את ביציו אני מוחצת ולא את של הביצ'י שלי.  

אחרי מילותיי הם נעלמו, וההנאה נגמרה חזרנו למועדון.

עוד קצת ריקודים ולבית של חברים.

שבת נחמדה בסהכ.