ברשותכם, אני ממשיך מהנקודה בה הפסיקה אשתי והנועלת שלי, כדי לא לחזור על דברים שכנראה כבר קראתם.
קראתי, כמוכם, את הפוסט האחרון שלה, והפנמתי את מה שכבר הבנתי עוד קודם - אני עומד להיענש על הסופ״ש הזה, שבו הרשיתי לעצמי לאונן חופשי. אמנם, היא אמרה לי שאני יכול לאונן כמה שבא לי, אבל כמו שהבנתם והבנתי גם אני - היא לא ממש התכוונה לזה.
בואו, זה לא שזה הפיל אותי מהרגליים. אבל הסופש הזה היה טעון עבורי במיוחד, אז הרשיתי לעצמי לפרוק.
במוצ״שׁ היא שאלה אותי כמה פעמים אוננתי, כפי שקראתם, והודיתי שאוננתי 3 פעמים. הלכנו לישון ומשום מה, למרות שחשבתי שהיא תנעל אותי, היא לא הזכירה את זה.
תכלס זה היה עדיף ככה. היינו רגע אחרי ריב ופיצוץ די רציני, כך שהאווירה הייתה פחות מתאימה. אמנם הכל הסתדר, כמובן, ברגע שהיא חזרה מהשדה תעופה וישבנו לדבר כמו בני אדם, ועדיין היה צריך איזה רגע, אז שמחתי שהיא לא ישר נכנסת חזרה לעניינים.
בראשון בלילה נכנסתי לישון אחריה, והרגשתי חרמנות מסוימת, בייחוד אחרי שקראתי את הפוסט האחרון שלה. ידעתי שהעונש שלי מתקרב, ועוד רגע לא אוכל לאונן או לגעת בעצמי בכלל, וגם ממילא היא מתכננת להעניש אותי אז מה כבר היא תוסיף. אז רציתי לאונן כבר באותו לילה, אבל הייתי עייף מדי ופשוט נרדמתי. בבוקר פיציתי על זה ואוננתי ישר על הבוקר. לא כזה כי הייתי חרמן (בדיעבד הסתבר שבכלל לא), יותר כי הייתי יכול. אני לא נעול, יכול לעשות מה בא לי.
כל הבוקר אני חושב לעצמי שהנה העונש שלי מתחיל תכף, אבל היא לא דיברה על זה כלום. בכלל, היה לי מוזר שהיא לא נועלת אותי, אבל ידעתי שזה זמני ורציתי לנצל את הזמן שלי משוחרר ולאונן שוב. אבל אז חשבתי שזו הזדמנות: עד שהיא התחילה לנעול אותי הייתי מחכה לה לפעמים כשהיא חזרה מהעבודה כשאני ערום בסלון, עם מוזיקת רקע, לרוב כבר כשהזין עומד (העמדתי אותו לפני) ואז מזדיינים בסלון בכיף שלנו. החלטתי לא לגעת בעצמי שוב כדי לא לאבד את האנרגיה, וחיכיתי שתגיע כשאני מתכנן על סקס פרוע בספה.
ככל שהתקרב הזמן שהיא הייתה אמורה לחזור - התחלתי לחשוש. קודם כל, זה כבר לא קרה איזה תקופה, ומה אם היא לא תהיה בעניין. וגם - מבחינתה, בתקופה האחרונה לפחות, סקס הוא פרס, משהו שהיא מאפשרת לי או נותנת לי, לא משהו שאני פשוט רוצה ומקבל. מה אם אני אחכה לה כולי חרמן והיא תגיע ותגיד לי שאני חי בסרט ותשלח אותי להינעל והנה בזבזתי את ההזדמנות לגמור לפני שהיא נועלת אותי.
החלטתי בכל זאת לחכות לה, אבל כדי לא לצאת ממש פאתט אם היא תנעל אותי חיכיתי לה לבוש, בלי מוזיקה, רק הבאתי כמה עזרים לסלון, וכשהיא הגיעה, אחרי החיבוק והנשיקה, התחלתי למזמז אותה לראות מה הכיוון. היא ממש זרמה, התפשטה והייתה מאד בעניין.
אממה, אני כבר הייתי מוסח לגמרי מכל הסטרס הזה, והוא פשוט לא שיתף פעולה. לא נלחצתי, זה קרה לי בעבר המון כשהייתי מאונן חופשי והיינו שוכבים אחת לשבועיים ויותר. אז התחלתי לעבוד עליה. חירמנתי אותה, הגמרתי אותה כמה פעמים, במחשבה שזה יגיע מתישהו כמו שאמור לקרות. היא גמרה שוב ושוב, והוא לא איתי. מתישהו היא ממש דרשה שעכשיו אני, אז היא עזרה לו קצת ובסוף הוא עמד ונתן קצת עבודה.
כשגמרתי, אחרי שנשמנו רגע, היא שאלה אם אוננתי היום. אמרתי לה שלא בדיוק, ושאספר לה בערב, אחרי שנשכב פעם שניה. ככה ניסיתי לגרום לה לומר שהיא משאירה אותי משוחרר לפחות עד הערב ושבאמת נשכב הערב. היא לא אמרה את זה, אבל גם לא שללה מה שאמרתי.
בלילה היא חיכתה לי במיטה, סקסית כזה אחרי מקלחת, עם בושם שהיא יודעת שמטריף אותי, ורק חיכתה שאנשנש אותה. המוח רצה - נורא!!! מכל הסיבות. קודם כל, אשתי הסקסית כל-כך שוכבת כאן, חרמנית, רק מחכה שאעשה בה מה שאני רוצה. ואני רוצה! וגם, אין לדעת מתי היא תחליט לסיים את החגיגה הזאת ולנעול אותי, ואני כמובן זוכר בראש שיש סיכוי טוב שהיא תחליט על עונש גם, והנה עכשיו יש לי הזדמנות אולי אחרונה לפני נעילה מי יודע לכמה זמן.
אבל הזין - לא איתי. אין אותו. פשוט לא בעניין. ולא שהוא לא חרמן. הוא חרמן אש! אבל לא מוכן לשתף פעולה, וזה כמובן רק מכניס יותר לסטרס ותחושה שאני מבאס אותה, אבל אני לא מראה כלום. נותן עליה עבודה, משחק לה בדגדגן, מחדיר כל מיני דברים רוטטים, היא מתענגת, גונחת, נהנית מאד, ובסוף גומרת, לדעתי כמה פעמים.
ואז היא רוצה שאני. אני מבקש ממנה סיוע, והיא נרתמת. משחקת בו, מענגת אותו, עושה את התנועות הנכונות. אני בינתיים מתחרמן כולי מהגוף הסקסי שלה, מהאווירה, מהריח המשגע, מהמגע המטריף שלה.
בסוף, גם הזין נעמד. אני נכנס, מפמפם אותה, אבל הוא מאותת לי שהוא לא איתי.
לאט לאט הוא יורד, ואני מבין שזה לא קורה היום. בהמשך אשתי מציעה שאולי זה בגלל שאוננתי. זה יכול להיות, אבל זה לא תוצאה הכרחית כי קרה כבר שאוננתי ועדיין הזדיינו בטירוף, וקרה גם שלא אוננתי בכלל יומיים ועדיין פתאום לא היה בא לו. אמנם, זה לא קרה לאחרונה, מאז שהיא נועלת אותי לתקופות, כי אחרי תקופת נעילה גם אם קצרה - לא משנה מה יקרה, אני מטפס על הקירות כדי לגמור.
יש גם ימים כאלה.
מתסכל מאד.
הלכנו לישון, ואני לא מצליח להירדם. מתוסכל. יודע שזה קורה, ושזה לא אשמתי (בהכרח), ועדיין. זה מבאס מאד שזה קורה.
אני מרגיש שאני חייב לאונן כדי להירדם. נזכר שהיא לא נעלה אותי, אז מאונן.
-------------------------------------------
זה קונספט חדש שאני מנסה. על האוננות הזו עוד לא התוודיתי, ואשתי היפה קוראת עליה ממש כרגע, יחד עם כל שאר קוראי ישראל.
מקווה שלא תכעסי🥲 הייתי ממש חייב כדי להירדם. אם זה עוזר, פינטזתי עלייך, ספציפית על השיחה בתחילת שבוע שעבר שבה הודעת לי שאת מתכננת להאריך לי את הנעילה ביומיים סתם כי את יכולה, למרות שהעונש שלי אמור להיגמר מחר ואני כבר חרמן אש ומוכן לעשות ליטרלי הכל כדי להשתחרר עכשיו. להיזכר בשיחה הזאת ובעוצמות החרמנות שהייתי בהן עזר לי קצת.
וגם אני לא נעול, משמע מותר לי. אם היה אסור הייתי נעול הרי.
זתומרת, אני כרגע משוחרר. מי יודע מתי כבר לא אהיה משוחרר.
את הבוקר העברתי בעבודה, כשאני לא נעול, תוהה אם לאונן שוב או לא. השיקול לכן - מצב שהיא נועלת אותי היום, מחר, לא יודע. אני חייב לנצל. עם העונש המתוכנן לך דע מתי היא תשחרר אותי. עדיין לא חרמן מספיק, אבל אשמח כמובן לנצל את זה שאני משוחרר. השיקול ללא - קודם כל, היא מתבאסת עלי. היא לא רוצה שאגמור בלי שהיא מאשרת. והבאסה שלה דוקרת לי, כי אם היא לא מרוצה מה עשינו בכל הסיפור. וגם, אם אני מאונן אני הרי מספר לה, כמובן. לא שומר שום דבר בסוד. אז נכון שכבר אמרתי לעצמי שאם היא ממילא מענישה אותי אז שכבר אהנה גם, אבל לא יודע אם אני רוצה למתוח את זה יותר מדי. אני כן רוצה להשתחרר בשנה הקרובה.
------------------------------------
אתמול היא אמרה, ספק לי ספק לעצמה, שהיא לא יודעת מה לעשות כי אי אפשר להעניש אותי חוץ מלנעול אותי.
הבנתי שמבחינתה זה לא תמיד עונש. היא נועלת אותי בלי קשר, הרי, וכזכור רצתה להוסיף לי ימים וגרמה לי לוותר על דברים כדי למנוע את ההארכה הזו שלחלוטין לא הגיעה לי כעונש - סתם כי היה בא לה והיא יכלה להנות עוד קצת מהתחנונים שלי.
אני יודע גם שהיא הייתה רוצה לתת לי עונשים פיזיים. היא מדי פעם מפליקה לי ככה בטוסיק כשאני לא שם לב, ואני די בטוח שהיא הייתה רוצה לעשות את זה יותר. אבל אני לא כל-כך נהנה מזה. זה כואב לי, לא יודע.
אז לכאורה אין לה רעיונות לעונשים.
בעיקרון, לי יש כמה רעיונות, אבל אני בחיים לא אגיד לה. זה נוגד את כל העיקרון של עונש, להגיד איזה עונשים היא יכולה לתת לי.
בעיה.
--------------------------------------------
לי לא תהיה את הבעיה הזאת.
יום אחד, די בקרוב, אני מתכנן לקנות לה חגורת צניעות ולנעול אותה. היא תהיה ממש חגורה, לנשים זה לא כלובון.
אני חושב שאני אהיה די יצירתי בעונשים, אבל אחד מהדברים שאני בטוח אעשה זה לתת לה להחליט איזה עונש אני אתן לה, כשאני אחליט שמגיע לה עונש. כלומר, לבחור אם היא רוצה לקבל עונש מוגזם בטירוף (נגיד, להיות נעולה חודש ברצף) או לבחור לעצמה עונש אחר, שהיא תבחר. לא בטוח שהעונש שהיא תבחר זה העונש שאתן לה, אבל זה יכול לתת רעיונות.
