אם אתם עוקבים אחרי הבלוג של אשתי והנועלת שלי, אתם כבר יודעים שהיא הנועלת שהיא לשעבר, לצערי.
כן, לפני כ-3 שבועות אשתי החליטה להפסיק את זה, נתנה לי את המפתח וסיימה את הסיפור.
למי שזה מעניין, אני אספר קצת מה הוביל לזה ובאיזו נקודה מורכבת אני נמצא עכשיו.
ברשותכם, אתחיל מהתחלה.
קצת לפני שאשתי התחילה לנעול אותי, וכמובן מאז הרבה יותר, שוטטתי בכל פורום אפשרי באינטרנט, בעברית ובאנגלית, קראתי ולמדתי על זה כמה שאפשר. הסתבר לי מתישהו שלגמור זה לא בהכרח תוצאה של זיקפה.
איך הגעתי לזה?
התחלתי לחשוד שאני יכול לגמור גם כשאני נעול בכלובון צניעות כשלילה אחד התעוררתי כשאני נעול וגיליתי שחלמתי חלום רטוב שבסופו גמרתי, ממש גמרתי. לא זכרתי על מה ולמה, כי אני לא זוכר חלומות, אבל אי אפשר היה להתבלבל. גמרתי תוך כדי שינה, ובזמן שאני נעול.
אני מת על חלומות רטובים, אבל זה היה מפתיע מאד. סיפרתי לאשתי שגמרתי, בתקווה שלא תאריך לי את הנעילה בגלל זה (או שכן תאריך), כי הרי אני לא אשם בזה. זה חלום. היא גם הייתה בהלם.
ואז נכנסתי לאפליקציה מגניבה, Quora. זה כמו פייסבוק רק לשאלות שאנשים שואלים ומקבלים המון תשובות. יש שם כמעט כל שאלה בעולם. וזה מדהים.
הגעתי לזה אחרי שפשוט גיגלתי - איך אני יכול לאונן בזמן שאני נעול בכלובון צניעות. באנגלית, כי בעברית התוצאות עדיין דלות מאד.
גיליתי עולם מטורף. אנשים שבשיא הרצינות נועלים את הילדים שלהם! כדי שלא יאוננו. מישהו סיפר שם שהחבר הכי טוב שלו נעל אותו מגיל 14 עד גיל 20(!!!) ושחרר אותו רק 6(!!!) פעמים בכל הזמן הזה, תוך כדי שהוא מכריח אותו למצוץ לו. ובמעין תסמונת שטוקהולם קלאסית הבחור מתאר כמה שהוא אוהב את החבר הזה ומעריך את מה שהוא עשה בשבילו. והוא סטרייט בכלל, לטענתו.
בכל מקרה, הרבה כתבו שממש אפשר לגמור גם כשאתה נעול, עם גירוי של הזין עם Magic wand מי שמכיר מכיר או ויברטור פשוט.
אמנם, מישהו כתב שזה לא קרוב להיות מהנה כמו כשממש גומרים באוננות למשל.
זה גרם לי לתהות האם אני רוצה לנסות בכלל. וגם נזכרתי שכבר ניסיתי להגמיר את עצמי כשאני נעול בדרכים אחרות – ניסיתי להשתמש בבאט פלאג. זה לא ממש עבד. הכנסתי לעצמי באט פלאג בכל מיני גדלים, הכי קטן, קטן, בינוני-קטן, זה לא כאב נורא לרוב אבל גם לא ממש עינג, למרות שלא מעט באינטרנט כתבו שזה יכול להביא גברים לאורגזמה. זו הייתה תחושה מעניינת, אבל לא משהו שעפתי עליו.
לאונן כשאני נעול - לא יודע. זה לא קצת חוטא לנעילה? אני בכלל אצליח לאונן ככה? כלומר, אנשים כתבו שאפשר, אבל אנשים גם כתוב שהם הגיעו לאורגזמה מבאט בלאג ולי זה לא עשה כלום.
אבל שוב, איך אני יכול לאונן כשאני נעול? כשאני נעול אסור לי לאונן, בהגדרה. או שמותר לי, ואני פשוט מנוע פיזית? הרי ההסכם שלנו הוא שאם אני מוצא את המפתח אני יכול לאונן. אם כי ההסכם הזה מעולם לא מומש, מעולם לא מצאתי את המפתח. אמנם, לא חיפשתי יותר מדי. המחשבה הייתה שכשאשתי תחליט לשחרר אותי היא תתן לי את המפתח. אני סומך עליה. אם היא לא רוצה שיהיה לי את המפתח עכשיו, אני לא אמור להיות משוחרר עכשיו.
אז נגיד שאני אצליח לאונן ואולי לגמור - זה מותר? זה בסדר? אשתי תכעס?
מתישהו לאחרונה אשתי שוטטה גם קצת, והגיעה גם לידיעה הזאת. היא הזכירה את זה ככה באגביות באיזה פעם שדיברנו, ושאלה אם הייתי רוצה לנסות.
זה היה לי מרענן, אז אמרתי לה שנראה לי שארצה לנסות אבל לא יודע אם זה יעבוד ואיך זה יעבוד וכאלה.
ערב אחד הייתי ממש ממש חמוד, וראיתי שהיא בעניין ושהיא רוצה לתת לי משהו אבל גם לא רוצה לשחרר אותי. נשאר שבוע פחות יום לנעילה שהיא הקציבה לי, ולא נראה שהיא מתכוונת לוותר על זה.
ועדיין, נכנסתי למיטה והיא מורה לי להוריד תחתונים. לרגע חשבתי שאולי היא כן משחררת אותי, אבל הרגע הזה חלף כשהבנתי שהיא רק רוצה לאונן לי עם שרביט (ה-magic wand שסיפרתי עליו).
לרגע שמחתי, אבל גם הרגע הזה עבר כשהבנתי שאין שום דבר מעבר. היא פשוט יושבת ומרטיטה לי את הכלובון עם השרביט, בלי שום אלמנט ארוטי, רק הפעולה הפיזית. זה כמו לאונן בלי לפנטז על שום דבר, בלי סרטון פורנו, בלי סיפור ארוטי, בלי לחשוב על שום דבר. סתם לשפשף למוות. זה לא מחרמן, לא כזה סקסי ולא יגרום לי לגמור. אז אחרי לא הרבה זמן הפסקתי אותה. לא היה לה כוח למשהו יותר מחרמן, אז נטשנו את זה.
קצת לפני שנגיע למה שקרה אחרי ניסיון האוננות של אשתי עם השרביט, עוד משהו שקרה קרוב לזה ואולי קשור למה שקרה אחרי.
נסענו לאנשהו, ובאוטו אשתי אומרת לי שהיא רואה לאחרונה הרבה סרטונים של גברים נעולים, והיא חושבת שאני ממש אמיץ שהלכתי על כלובון כזה קטן. הכלובון שלי די קטן, לא מאפשר הרבה מקום לזין לעמוד כמובן. היא אמרה שהיא ראתה שיש כלובונים הרבה יותר גדולים, ושאני אמיץ שלא הלכתי עליהם.
אני לא חשבתי שאני אמיץ. להבנתי הכלובונים האלה מכאיבים הרבה יותר, כי הזין עדיין לא יכול לעמוד לגמרי וזה כנראה כואב יותר, ממה שהבנתי כשלמדתי על זה.
בחזרה להווה.
בבוקר שאחרי ניסיון האוננות הזה קמתי כולי חרמן. זה לא חדש, אני הרבה בקרים קם חרמן, בייחוד כשאני נעול וגם כשאני אמור להיות נעול ומנצל את הרגעים עד שאשתי תנעל אותי.
כזכור, נחשפתי לפלטפורמה מעניינת בשם Quora. מסתבר שאחרי שנרשמים הוא שולח במייל כל יום שאלות שנשאלו בפלטפורמה בשנים האחרונות בנושאים שהתעניינתי בהם.
אז על הבוקר אני מקבל את המייל. זה לכאורה מייל מרגיז כי זה מהמיילים המעצבנים שמקבלים כל הזמן, אבל השאלות שם ממש מעניינות. השאלות שאני מקבל עכשיו הן בנושא ספאנקים, למשל, ו-ABDL. אז על הבוקר אני פותח את האפליקציה וקורא תוכן מחרמן מעט.
הבוקר נכנסתי כרגיל, וחיפשתי לקרוא שאלות על BDSM ממש, קשירות. מפה לשם, הגעתי לסיפור שמישהו כתב, בו הוא מתאר בפירוט ארוטי איך מישהי חוטפת אותו, קושרת אותו, חוסמת לו את הפה, נועלת אותו במרתף ולמעשה כולאת אותו בבית שלו. זה חירמן אותי ממש. הרגשתי שאני ממש ממש ממש רוצה לאונן.
לבקש שתשחרר אותי היה מיותר ממש. אין מצב. היא נעולה על זה שאני אהיה נעול שבועיים. היא גם לא בבית בכלל.
ואז אני מסתכל הצידה, ורואה את השרביט מונח שם, מאתמול. במטען שלו.
חושב לעצמי למה לא, מה אכפת לי לנסות. גם ככה זה כנראה תהיה סתם התנסות, כמו עם הבאט פלאג שלא ממש עשה משהו.
מתחיל להרטיט את הכלובון שנועל לי את הזין שכבר עומד כמה שהוא יכול וחרמן, ותוך כדי מתחיל גם את הסיפור מחדש. ופתאום אני מתחיל להרגיש משהו. כמו שמרגישים קצת לפני שגומרים. זה מרגש נורא. אני נעול! ואני מרגיש שאני עומד לגמור!
עוברת לי מחשבה לרגע, אני אולי צריך לעצור. אסור לי לאונן עכשיו. אשתי תכעס.
אבל גם הרגע הזה עובר, כי א - אני חרמן בטירוף, ב - אני על סף גמירה, וג - היא עצמה ניסתה לאונן לי עם השרביט אתמול אז באותו רגע אני משכנע את עצמי שזה בסדר.
אני ממשיך. העסק מתחמם. אני מתחרמן יותר ויותר. אני מרגיש שזה מתקרב. ואז ---
גמרתי.
וואו. זה היה מוזר מאד מאד. אבל זו בהחלט הייתה גמירה.
אחרי שעיכלתי מה שקרה פה עכשיו, שגמרתי! כשאני נעול בכלובון! הבנתי שאני בבעיה.
אוננתי בלי רשות. תהיה לזה השפעה על דברים.
נכון לאותם רגעים, חשבתי רק שזה יתבטא בעונש שהיא תתן לי, כלומר עדיין בתוך עולמות המשחק שלנו יהיה איזה מחיר שאני אשלם על מה שעשיתי.
נזכרתי שהיא אמרה שהיא מתכננת להעניש אותי, כזכור, ובינתיים עוד לא מימשה את התוכנית הזאת. כלומר, היא כן השאירה אותי נעול שבועיים, אבל הבהירה שוב ושוב שזה לא עונש אלא ההחלטה שלה מראש להחזיק אותי נעול שבועיים.
לא ידעתי מה קורה עם זה וחששתי לשאול. קיוויתי שהיא וויתרה לי, כמובן. היא לא הענישה אותי עד היום, וכל עונש שיכלתי לחשוב שהיא תתן לי - באמת יהיה עונש. כלומר, אם היא תפליק לי בטוסיק - זה כנראה *לא* ידליק אותי, אלא פשוט יכאיב לי. היא הבהירה שהיא לא מעוניינת להדליק אותי אלא לתת לי עונש כמו שמגיע לי, אז זה לא יעניין אותה. גם אם היא תקשור אותי, או תחסום לי את הפה, או לא יודע מה - זה לא ידליק. זה באמת יהיה עונש.
אז חשבתי שזו הבעיה שאני נמצא בה; גם אם היא ויתרה לי, לשמחתי, על העונש שהיא תכננה לי --- על העונש עכשיו היא כנראה כבר לא תוותר.
חשבתי שאני עומד להיענש, והשלמתי עם זה שאכן מגיע לי עונש. אוננתי בלי רשות, אחרי שהיא רצתה לאונן לי, ובוודאי שהיא לא תאהב שאת הפעם הראשונה שאני מאונן בכלובון עשיתי לבד.
השלמתי עם העונש שחשבתי שיגיע, אבל עדיין חששתי ממנו. היא מעולם לא הענישה אותי, והייתי די בטוח שזה עומד להשתנות. וזה מלחיץ. זה הולך להיות כואב, או קשה, או קשוח. לא יודע. יש לה המון אפשרויות לעונשים, וכל אחת מהן הלחיצה אותי ממש.
אני פוחד. קצת. כלומר, סמכתי עליה, היא לא תעשה לי משהו שלא אעמוד בו. אבל זה עדיין הלחיץ.
חששתי שאחרי הגמירה הזאת ירד כל האפקט של הנעילה. לשמחתי, נראה שלא. אני עדיין נעול, ואני עדיין חרמן, ורוצה נורא להשתחרר.
אמנם, במהלך היום כשהתחרמנתי והכלובון הזכיר לי שאני נעול ולא יכול לעשות עם זה כלום, נזכרתי שבעצם אני כן. ידעתי שאין מצב שאני מאונן שוב ככה; אני גם ככה צפוי להיענש. אם אספר לה שאוננתי פעמיים, העונש כבר יהיה ממש חמור. לא רוצה.
לא האמנתי שאגיע לזה, אבל אשכרה שמחתי שהנעילה היא לא עונש מבחינתה, כי אחרת היא הייתה מאריכה את הנעילה שלי על זה בלפחות יומיים, והרגשתי שאני כבר לא מסוגל יותר. גמרתי הבוקר, נכון, אבל זה לא שאני לא רוצה לזיין אותה, להפך. הנעילה מאד מאד מאד מורגשת אצלי, וקשוחה לי ממש. הרגשתי שאני חייב שהיא תשחרר אותי ושנשכב ואני אגמור כמו שצריך.
ככל שעבר הזמן הבנתי שיש בעיה, מהותית, עם הנעילה שלי עכשיו. סבבה, מגיע לי עונש, אבל איך היא תמנע ממני לעשות את זה גם בהמשך? תחביא את השרביט? יש גם ויברטור, יש הרבה דברים רוטטים. את כולם היא תצטרך להחביא עכשיו, או לנעול באיזה קופסה, או לקשור לי את הידיים מאחורי הגב. כל הדברים האלה לא ממש ישימים במציאות מעבר לפנטזיה, וגם אם כן - לא לאורך זמן. כלומר, הם לא פיתרון כמו הכלובון, שאפשר פשוט לנעול עלי ולשכוח מזה. אבל עכשיו מסתבר שגם הכלובון לא פיתרון טוב.
חשבתי על איזשהו פתרון, אבל הוא כמעט לא ישים. כזכור, יש כל מיני גדלים של כלובונים. יש גם ממש ממש ממש קטנים. יש להם תיאור יפה באחד מהבלוגים שסוס האש ציטט: ״החגורה צריכה להתאים בסוף לגודל הקטן ביותר שהיה לו אי פעם. זה המצב שאת רוצה לוודא שהוא נשאר בו ... ממש ממש קטן, כמו גודל האיבר הקטן ביותר של בעלך / בן זוגך אי פעם ביום הקר ביותר בשנה. אה, ואת צריכה שהוא יסתגל אפילו לחגורה קטנה מזו״. יש כאלה, ראיתי. אבל הם מוגזמים ממש. אני לא חושב שאוכל להתנהל בקביעות עם אחד כזה. אם כי די בטוח שלא אהיה מסוגל לאונן איתו.
את כל זה העליתי, בפעם אחת, לבלוג כאן, לפני כמה שבועות. למעשה, בלילה שאחרי הבוקר שבו גמרתי. הכנתי את עצמי לתגובה בתוך עולמות המשחק, לעונש חמור, משהו כזה.
אבל את התגובה בפועל לא צפיתי בכלל.
היא נפגעה, ממש. באותו לילה היא נתנה לי את המפתח ובעצם אמרה שאין טעם במשחק יותר. זה הכניס אותנו ללופ, יממה של באסה ומתח ועצב, כשבסוף דיברנו והבנתי שא. היא דיברה איתי על זה כי היא רצתה לעשות לי את זה, ולא שאני אעשה לעצמי, והיא ממש רצתה שזה יהיה חוויה ראשונית שלנו כזוג, משהו שאנחנו מתנסים בו יחד לראשונה, ואני לקחתי ממנה את זה.
היה לי נורא קשה לשמוע את זה ממנה. הרי ממש לא רציתי לפגוע בה, חלילה. להפך. זה פשוט קרה, בלי שחשבתי יותר מדי. כלומר, הגעתי לזה מתוך סקרנות ומחשבה כמעט ודאית שלא יקרה כלום, שאין מצב שאני באמת אצליח לגמור ככה. כל הסיפור לקח ממש שניות בודדות מהרגע שהייתי בטוח שלא יקרה שום דבר לרגע שבום זה קרה, ולא היה לי ממש זמן להפעיל שיקול דעת.
דבר ראשון, רצתי למחוק את כל מה שהעליתי לכאן. זה פתאום הרגיש פאתטי, מפגר, לדבר על זה עם כל העולם כשעוד לא פתרנו את זה בינינו. עכשיו אני גם מעלה את זה רק אחרי ששלחתי לה והיא קראה. סיימתי להיות טמבל.
דיברנו על זה, לקחנו זמן להירגע, ובסוף עברנו את זה והשלמנו. אבל – הכלובון הלך למגירה, ומאז לא ננעל עלי מיוזמתה. היא אמרה שבעצם אין טעם לזה, אם אני יכול לאונן גם בלעדיה, היא לא באמת חביא את כל הדברים וזה לא הגיוני גם. מבחינתה, אם אני רוצה להיות במשחק ולהיות נעול, אז אני לא יכול לאונן מתי שאני רוצה. היא כמובן צודקת, כי גם מבחינתי אם אני לא באמת מנוע מלאונן – גם אם זה משמעותית לא אותו דבר – זה כבר לא נעילה.
כמה ימים אחרי זה, נזכרתי שיש לנו טבעת קוצים שהגיעה יחד עם הכלובון כשהזמנתי אותו. זה טבעת שננעלת בין הטבעת שמקיפה את האשכים לכלובון עצמו שמתחבש על הטבעת הזו, ולטבעת הזאת שמתחברת יש 3 קוצים כאלה שמכוונים לבסיס הזין. במצב רפוי לא ממש מרגישים אותם. תהיתי אם אפשר לגמור איתם בצורה שבה גמרתי כשהיתי נעול. אז בדקתי.
נעלתי את עצמי עם הטבעת, וניסיתי לאונן על אותו סיפור שקראתי (אני יכול לאונן על אותו סיפור המון פעמים). התחלתי לאונן, והרגשתי שוב את התחושה הנעימה שמרגישים כשהולכים לגמור. אבל ברגע שהוא נעמד קצת – הקוצים נכנסו לפעולה והכאיבו לו ברמה שהוא לא יכל לעמוד יותר גם בתוך הכלובון ולא יכל לגמור.
תיעדתי את כל זה ושלחתי לה את הסרטון. למעשה, מצאתי פתרון. היא תוכל לנעול אותי בידיעה שאני לא יכול לאונן, הפעם באמת.
אמנם, אני לא אהיה מסוגל כנראה לישון עם זה, כי גם ככה אני הרי מתעורר כשאני נעול עם כאבים בזין, אבל להתעורר עם קוצים בזין 3-4 פעמים בלילה זה סיפור אחר. אז חשבתי שאם היא באמת תחליט לנעול אותי שוב זה יצטרך להיות שבלילה היא משחררת אותי לרגע, אני מוריד את הקוצים וננעל חזרה ואז הולך לישון, ואז בבוקר לפני שהיא יוצאת לעבודה אני ננעל עם הקוצים שוב. קצת סיבוך, אבל אם זה מה שיגרום לה לנעול אותי – אני אלך על זה בלי להסס.
אבל היא ראתה את הסרטון, חייכה ואמרה בסדר. מאז עברו כמה שבועות וכלום. אמנם, בתקופה הזאת גם כמעט לא שכבנו כי הייתי בתקופה אינטנסיבית מאד בעבודה שדרשה ממני את רוב שעות היממה, אבל בימים האחרונים הסטרס קצת נרגע, והתחתי לקום להרגשה של חרמנות אדירה. בתקופת הלחץ יצא שלא שכבנו בכלל, בקושי הלכנו לישון ביחד, ובגלל שלא הייתי נעול הרשיתי לעצמי גם לפרוק את הסטרס שהיה ולאונן מדי פעם. לפעמים ביקשתי רשות, לפעמים לא. אני לא נעול, אז ניצלתי את זה. זה גם לא ישפיע על זה שנשכב, כי אנחנו ממילא לא מגיעים לשכב.
אבל מאז שנגמר הלחץ הבנתי שאני חייב להפסיק, כי אני יודע שזה משפיע לי על התפקוד. אז הפסקתי לאונן, ואז התחלתי לקום חרמן ועם רצון אדיר לאונן, בזמן שאשתי לא נמצאת בבית בכלל. יוצא שבתקופה האחרונה אני מוצא את עצמי ממש מתגעגע ללהיות נעול. זה אמנם יוצר קשיים מסוג אחר, אבל הצורך הזה להתאפק מלאונן בעצמי, בלי שמשהו באמת מונע ממני חוץ מהידיעה של ההשפעה של זה על התפקוד שלי – זה קשה, מאד. אשכרה שקלתי לנעול את עצמי לזמנים שהיא לא בבית. זה לא יהיה אפקטיבי, כמובן, כי המפתח יהיה אצלי, אבל אולי זה יעזור כי זה יזכיר לי פיזית לא לאונן. לא יודע. זה קשוח. משהו בפיזיות של להיות נעול בידיעה שהמפתח אצלה ואין לי שום אפשרות לאונן עכשיו (שלצערי הלך לאיבוד כשגיליתי שאפשר, ואז חזר כשגיליתי איך מונעים את זה עם הטבעת קוצים) – זה חסר לי. זה באמת מקשה על החיים :(
נכון, לתקופות הנעילה שהיא הייתה קובעת לי היו השלכות אחרות, כמו חרמנות תמידית ולא מסופקת, וכאבים בלילה, וכל מיני. ועדיין, הלוואי שהייתי נעול עכשיו. זה כל-כך קשה למנוע מעצמי לאונן, בחיי.
בכל מקרה, זה לא משהו שיקרה בקרוב לצערי, כמו שזה נראה. בינתיים כנראה אהיה פעיל פה פחות, כי אין הרבה מה לספר. אולי אכתוב כאן מדי פעם אנקדוטות מהעבר, אם יתחשק לי להתרפק. הישארו עימנו.