סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נעול. שלה.

זה התחיל כעוד בלוג שמתאר את החיים שלי בכלובון צניעות.
מה שקרה מאז שננעלתי - לשיפוטכם.
לפני 11 חודשים. 6 בדצמבר 2023 בשעה 15:31

המפקדת שלי, בבלוג שלה, החליטה לספר קצת על חוויות עבר. נראה לי שצריך גם כאן לעדכן מה איתי, כי הרבה זמן לא כתבתי. 

וזה פשוט כי לא קרה כלום.

כלומר, אני עדיין נעול, כבר המון המון זמן, ומה שאני לא עושה לא עוזר והיא לא משחררת אותי. בלילות האחרונים זה נהיה מאד מאד מאד קשה כבר, לישון לידה, ללכת לישון כשאנחנו מתמזמזים, ולפעמים אני הולך לישון אחריה וכזה מסתובב בכל מיני אתרים, קורא, מתחרמן, וזה לא שצריך יותר מדי כי אני כבר חרמן פצצות. 

היא יודעת את זה, ונראה שהיא קצת הרבה נהנית מזה ומנצלת את זה. אני מבסוט שהיא מבסוטה, אבל זה קשוח מאד. 

היא גם לא מרשה לי לגעת בעצמי, בכלל, באזור הזין הנעול או הביצים. ולפעמים כשאנחנו מתמזמזים, או למשל כשירדתי לה ועינגתי אותה בסופש האחרון, זה מתפוצץ ממש ומת להשתחרר, וזה כואב משהו פסיכי. אז קשה עד בלתי אפשרי לא לגעת שם.

בסופש היא גם הייתה אדיבה ממש והסכימה ללטף אותי שם, ואם אצליח לגמור ככה - הרווחתי. היינו אצל המשפחה ולא הבאנו שום אמצעי רוטט שהיה עושה את זה הרבה יותר קל. אז היא מזמזה לי את הכלובון כמה דקות, הסכימה אפילו לשים שמן והציעה שאמזמז לה את הטוסיק כדי לגמור. זה היה מאד מאד קרוב, אבל לגמור כשהזין בכלובון רק ממגע, סקסי ומחרמן ככל שיהיה, זה לדעתי אפשרי - עוד לא הגעתי לזה - אבל כן דורש הרבה יותר זמן. וכמובן שהיא לא נתנה לי את הזמן הזה. אחרי כמה דקות היא הודיעה שנגמר, וזהו להיום. הייתה לי את ההזדמנות והיא הסתיימה. 

לא יודע אם אפשר לתאר את התסכול. מי שנעול מכיר, כמובן, אני מניח. מי שלא, או שהוא מסוג בת - נסו לדמיין שאתם רעבים רצח, אחרי יום שלם שאכלתם רק תפוח. אתם מתיישבים לאכול פיצה חמה, שמריחה משגע. שמים תבלינים ורטבים שאתם אוהבים. באים לתת ביס, ובום מישהו חוטף לכם ואומר שתישארו רעבים עד מחר, וגם אז אין פיצה. תאכלו לחם עם גבינה או משהו. 

כמובן שלא יכלתי שלא לגעת בעצמי, כי הזין בער ואיים לשבור את הכלובון, וזה כאב רצח. אז ניסיתי לגעת, להקל קצת, והיא תופסת אותי ומרחיקה אותי, שלא אגע בו. וזה כואב רצח, אז אני מנסה להחזיר, והיא תופסת אותי ומעיפה אותי. בשלב מסוים היא איימה שאם אמשיך היא תקשור לי את הידיים ואני אשן קשור. ניסיתי שלא לגעת, וזה פשוט היה חזק ממני. זה כאבים מטורפים. בפעם הבאה ששלחתי יד, היא הלכה לחפש איך לקשור אותי. לשמחתי, כמו שלא הבאנו רוטטים, גם לא הבאנו אמצעי קשירה. היא ניסתה לחשוב על פיתרון ובסוף ויתרה לי, לשמחתי. 

אז באותו לילה איכשהו נרדמתי בסוף. אבל באחד הלילות האחרונים הלכנו לישון, כשהיא נרדמת הרבה לפני ואני לא מאד עייף אז נשאר ער. משוטט לי כזה במקומות, אחרי שלפני שהלכנו לישון שוב התמזמזנו והיא לא הסכימה לשמוע על לשחרר אותי או להגמיר אותי. בשלב מסוים בלילה נהייתי חרמן ממש, והזין בהתאם התחיל לכאוב ברמות. לא יכלתי להתאפק מלגעת בו קצת כדי לאוורר. עכשיו, גם כשהזין נעול, לגעת בו כשהוא מנסה לעמוד - יש בזה משהו נעים, ואני לא בטוח שאם אני לא אלטף אותו בזוויות מסוימות לאורך זמן זה לא יספיק. כלומר, ישמצב שיש היתכנות לגמור ככה. זה לא יהיה קל או מהיר, כמובן, אבל ממש יכול להיות. 

ולמי שזוכר מהפרקים הקודמים, אני כבר לא עושה כאלה דברים. אם אני נעול, והיא מחליטה אם אגמור ומתי - אז ככה זה וזהו.

אממה, באותו לילה אני חרמן בוער, והיא ישנה. זה היה קשוח ברמה שחשבתי לעצמי שאם היא ערה עכשיו אני מבקש ממנה לקשור אותי, כי אני לא מסוגל לעצור את עצמי. מסוגל, אולי, אבל זה קשה שיגעון.  כמו להתאפק מלגרד נקודה מגרדת בטירוף בגב. 

אבל היא ישנה. ואני יותר ויותר מוצא את עצמי נוגע בעצמי, ברמה שגם מסכנת את הנעילה, וגם יודע שאצטרך להתוודות על זה והעונש שהיא תתן לי על זה יהיה חמור. בשלב מסוים החלטתי לעשות מה שעשיתי בסיטואציה דומה לפני כמה חודשים, ופשוט שם לעצמי אזיקים. זה לא כמו קשירה ממש של הידיים, כי אני יכול בכל רגע לשחרר את זה, וזה בהחלט חיסרון בהקשר הזה. זה עדיין היה קשה לא לגעת בעצמי, אבל זה כן קצת עזר. לא יודע, תזכורת פיזית. כנראה שזה עובד. בסוף נרדמתי ככה, ישנתי עם אזיקים עד הבוקר. 

הלילה היא לא ישנה איתי בכלל. אני ישן לבד, היא אצל אבא שלה. אלוהים שתעזור. סיכוי שאני ישן עם אזיקים גם הלילה. החרמנות רק הולכת ומתעצמת כל יום, ואני כבר נעול מלא מלא זמן. 

אעדכן. 

bondman​(נשלט){FLR} - אני ספרתי 10 ימים?
זה קשוח, אבל זה לא כזה הרבה זמן.
לפני 11 חודשים
Somehow{FLR} - לפחות 3 שבועות, הלוואי 10 ימים. לא שזה קל, כמובן.
לפני 11 חודשים
bondman​(נשלט){FLR} - אה. חשבתי שב-23 גמרת.
רק אוננת?
לפני 11 חודשים
Somehow{FLR} - אוננתי וגמרתי, נכון. אבל אני לא מחשיב את זה כי לא שוחררתי. זה שונה, לא יודע. התחושה עכשיו היא שאני נעול כבר המון זמן.
לפני 11 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י