את יושבת על הרצפה, שקטה, הראש שלך מורכן מעט, והידיים שלך מונחות על הירכיים בצורה שמבטאת ציפייה שקטה. אני עומד מולך, מביט בך מלמעלה. “תסתכלי עליי,” אני אומר בקול יציב. את מרימה את המבט לאט, עינייך פוגשות את שלי, ואני רואה שם את הציפייה, את ההבנה שזה הרגע שבו את נותנת הכול.
“עמדי על הברכיים,” אני פוקד. את מתרוממת לאט, גופך נע בצורה מהוססת אך ממושמעת. אני נעמד מאחורייך, שולף חבל עבה ורך. אני מתקרב אלייך, תופס את כפות ידייך ומתחיל לקשור אותן באיטיות מול גופך. החבל מחליק על עורך, והקשרים מתהדקים בדיוק במידה הנכונה. “אני לא רוצה שתחשבי על מה לעשות עם הידיים שלך יותר,” אני אומר בשקט. “הן שלי עכשיו.”
את בוחנת את תחושת החבל בעורך, כל משיכה קטנה מחדדת את המודעות שלך למגבלות החדשות. אני מושיט יד אל כתפייך, מוביל אותך אל שולחן קטן במרכז החדר. “תשעיני את הידיים שלך כאן,” אני פוקד, מניח את ידייך הקשורות על השולחן כך שאת מרגישה את משקל גופך נתמך.“על ארבע,” אני ממשיך. את יורדת באיטיות, התחת שלך מתרומם מעט באוויר, והראש שלך נוגע קלות בשולחן. את מרגישה איך כל חלק בגופך נכנס למצב של ציפייה דרוכה, כל תנועה שלי נרשמת על עורך.
אני שולף פיסת בד שחורה ורכה מהשולחן. “אני לא רוצה שתראי שום דבר עכשיו,” אני אומר בשקט, ומניח את כיסוי העיניים על פנייך. “כשתראי פחות, תרגישי יותר.”
הבד נמתח מעל עינייך, והחדר נעלם לתוך חושך מוחלט. את מרגישה את העולם שלך מתכווץ לתוך התחושות בלבד. התחושה של כיסוי העיניים מגבירה את חוסר האונים שלך – את כבר לא יכולה לנחש מה יקרה עכשיו, וכל תנועה שלי, כל רחש, מכים בך כמו גלים שמטלטלים אותך פנימה.
אני שולף פלאג קטן ומבריק, ואת שומעת את השפשוף של חומר הסיכה עליו.“תרפי,” אני אומר, ידי נוגעת קלות בגב התחתון שלך, לוחצת בעדינות. הקרירות של הפלאג נוגעת בפי הטבעת שלך, ואת עוצרת את נשימתך לשנייה.
המגע הראשון גורם לגופך לרטוט קלות. “אל תילחצי, תני לגוף שלך לקבל את זה,” אני מוסיף בשקט. אני מתחיל לדחוף את הפלאג באיטיות, כל מילימטר שולח תחושה חדה של לחץ שמתחיל להתחלף במלאות חמימה. כל חדירה גורמת לך לשחרר נשיפה רכה, והתחושה של המתכת הקרירה שמתחממת בתוך הגוף שלך משאירה אותך לגמרי חשופה.
כשאני מסיים להחדיר אותו, אני לוחץ קלות על בסיס הפלאג. “עכשיו כל תנועה שלך תזכיר לך את המקום שלך,” אני אומר. התחושה של הפלאג ממלאת אותך, והידיעה שאין לך שום שליטה עליו גורמת לך להרגיש קטנה, נכנעת, אך באותה מידה מלאה בעונג. את מרגישה את החום שמתחיל להתפשט מהכוס שלך. התחושה שם מתעצמת בכל רגע, הפלאג שבתוכך מגביר כל תנועה, וכל נשימה שלך שולחת גל נוסף שמרטיב אותך עוד יותר.
אני שולף זוג מצבתי פטמות מבריקות המחוברות בשרשרת דקה. “תתרוממי על הברכיים,” אני פוקד, ואת נעמדת שוב, שדייך החשופים רועדים קלות מהתנועה. אני שולח יד לראשון מהם, לוקח את הפטמה שלך בין אצבעותיי ולוחץ בעדינות.
הכאב חד ומעורר. את פולטת נשימה חדה, אבל מיד מרגישה איך התחושה מתפשטת לאורך עמוד השדרה שלך כמו חום מענג. אני מצמיד את המצבט הראשון, נותן לו להתהדק סביב הפטמה. הכאב שורף קלות, אבל מהר מאוד מתעמעם לעונג מעמיק שמטפס במעלה בטנך.עובר לפטמה השנייה, מצמיד את המצבט השני, והשרשרת נמתחת קלות ביניהן. אני מושך מעט את השרשרת, נותן לך להרגיש את המשיכה, ואת פולטת אנקה קטנה. הכאב המתוק שולח גלים של עונג דרך כל גופך.
אני מעביר אותך שוב למצב של ארבע, מניח את ידייך הקשורות לפנייך על השולחן כך שאת נשענת עליו מעט, הראש שלך מורכן והתחת שלך גבוה באוויר. אני שולף שוט קצר, מניח אותו על הגב שלך בעדינות. “עכשיו נבדוק כמה את באמת יכולה לשאת,” אני אומר, ומתחיל בהצלפה הראשונה.
הרטיבות בכוס שלך מתגברת עם כל רגע. התחושה של הכאב מתערבבת עם העונג שזורם ממך, ואת מרגישה איך הגוף שלך מתחיל להגיב בלי שליטה. כל הצלפה מחזקת את התחושה שם, גורמת לך לרעוד יותר, להתמלא יותר.הצלפה אחרונה נוחתת על הכוס שלך. הרטיבות כבר מציפה, טיפות קטנות מטפטפות ממך, ואת מרגישה איך הגוף שלך נכנע לחלוטין לעונג החזק שמציף אותך.
אני שולף את הוויברטור, מצמיד אותו לדגדגן שלך. הרטט מתחיל באיטיות, אבל מהר מאוד מתעצם. התחושה של כיסוי העיניים, שמונע ממך לראות, מעצימה את כל מה שאת מרגישה. את לא יודעת איפה אני, מתי אגע בך, וזה משאיר אותך חסרת אונים לחלוטין, תלויה אך ורק בי.
הרעד הופך לחזק יותר, הפלאג שבתוכך, השרשרת הנמתחת, והרטט על הדגדגן יוצרים סערה של תחושות שמתחברות יחד. גל של שחרור עובר דרכך. את מתכווצת, זועקת בשקט, והכוס שלך משפריץ בעוצמה. את מרגישה איך הגוף שלך מתפרק לגמרי, וכל תחושה חדה הופכת לרכות שנמסה בכל תא בגופך