הוא שולף את האצבעות שלו החוצה באיפוק ניכר לעין, עוצם את עיניו ושואף את הריח לקרבו. הוא מורח אותן קצת על הזקן שלו. אני אוהבת את ההרגל הזה. אני זו שהתחילה אותו. לפני שהיה יוצא לעבודה הייתי מורחת אותו בנדיבות, כמו מבקשת שיישאר לו קצת ממני לאחר כך. הוא פותח עיניים, חוזר אליי ממסע הריחות והצבעים האסטרלי שהיה בו לשנייה שבטח הייתה גם נצח. ״מושלמת. את מושלמת. תטעמי אותך.״ הוא מבקש ומחליט באותו הזמן. אצבעותיו כבר בפי והטעם חמצמץ מתקתק ופראי. תוך כדי שהוא מניח אותי בעדינות על המיטה הוא מתרומם על ברכיו. צל התריסים מרקד על עורו השזוף עם כל תנועה וקרני האור מאירות אלומות אבק ואלומות תלתלים. הם ממש זוהרים בחדר האפלולי והרעמה הופכת את איש האריה הגדול לגדול עוד יותר. הוא קם ונמתח. הרבה זמן ישב ככה מקופל ומוטה הצידה. הבליטה במכנסיו כבר ענקית וסוף סוף הוא פושק אותן וחושף את אונו בשיא תפארתו. אני מתהפכת על הבטן, משעינה מרפקיי על המיטה ובוהה במחזה הנפלא הנגלה לפניי. אהבת ותאוות הבשר.
בשר בשר בשר.
ועוד כזה משובח. במה זכיתי? כנראה שזה גם מה שעובר בראשו המתולתל כי תוך רגע הוא רוכן מעליי ותופס את שני הפלחים של אחוריי העסיסיים. הוא מקרב את פניו אל המפגש ביניהם. יכלתי להרגיש את הזקן שלו מדגדג את החלק התחתון של גבי. הוא מפשק ביניהם ואז מצמיד חזק חזק. מדהים, גם כשלא יכלתי לראותו ידעתי בדיוק איזו הבעה נסוחה על פניו.
הוא עוזב.
מה?
״את על הגב יפה שלי. תתהפכי חזרה״
אני כמובן, מתגלגלת, כמו כלב ים מאולף בפלנטריום אמריקאי, מחכה לחטיף שלי שיגיע. זה כנראה הדבר הכי טוב שיקרה לי היום.
