הנה הוא נכנס. הוא כבר בלי נעליים. רק מכנסיים לגופו. החגורה מגולגלת בקפידה בידו. ״אל תדאגי, לא נשתמש בה היום.״ הוא מניח אותה בצד. אנחנו אף פעם לא משתמשים בה. הוא יודע שאני לא אוהבת אותה.
היא יותר סימבולית, לפחות ככה אני חושבת.
״על ארבע״ הוא מורה. אני מבצעת מיד. הזנב החדש שלי מתכשכש למשמע הפקודה והדגדגן שלי נשאר עזוב ומגורה. הפרווה הכתמתמה מדגדגת בפנים ירכיי. הוא תופס את הזנב, בעדינות, מרים אותו מעלה ומסתכל עליי דרך התחתון עם הפתח שמשאיר את איבר המין שלי חשוף לחסדיו. הוא מעביר אצבעות מזוגגות על הכוס שלי.
״פיצי, את רטובה לגמרי״.
נכון דאדי. ובוערת. הלוואי שתזדרז כבר (ברור שהוא ממש לא יזדרז).
הוא מניח את הזנב על הגב שלי. תחושת הפרווה הסינתטית על העור נעימה בדיוק כמו שדמיינתי כשהכנסתי את פרטי האשראי במקום המיועד. אני מרגישה את בד מכנסיו נצמד אליי, הזין שלו כבר עומדת לתפארת. הוא מחליק את כפות הידיים הגדולותגדולות במעלה גבי המקומר עד הכתפיים, אוחז בהן אחיזה איתנה. נצמד אליי מאחור. נושם אותי פנימה עמוק אל ריאותיו. אני מתמוגגת. רווייה שמימית אחרי צימאון של שבוע ארוך. שתי ידיו מפליקות לאחוריי בו זמנית. אני מצטמררת מעונג. זהו, אני בטוחה. מעכשיו נותר לי רק להיות.
השרירים מרפים, החזה שוקע לכיוון מזרון האפיריון, הישבן מתרומם, השכמות נצמדות, הגב מתקמר. הרכות שוטפת אותי.
״כן מתוקה שלי, אבא כאן״
שתי האצבעות שלו בתוכי, מטיילות כדי להרגיש את הפלאג הנוצץ מבעד למחיצות העור הריריות. הנה הן מוצאות אותו, גורמות לילהתרגש משני הכיוונים של אותה הדופן. הוא מסלסל את הזנב ביד אחת ובשנייה פותח את הרוכסן של המכנס המחוייט. הוא הגיעמהמשרד. הנה האצבעות עוזבות אותי, המכנס מופשל ואני מכינה את עצמי אליו, מעיין שופע.
״שועלונת, אין לנו הרבה זמן היום.״ הוא אומר בקולו העמוק בזמן שהוא משחק עם שולי תחתוני התחרה ביד אחת ועם הזין שלו בידהשנייה. אני מתאכזבת קצת. רוצה אותו לעצמי הרבה הרבה. כל כך השקעתי… למזלי ברגע שהזין שלו פוגש את השפתיים החשופות שלי אני שוכחת מכל מחשבה אחרת ויכולה להתמסר אך ורק לתחושת החמימות המתפשטת ברחבי גופי.
נ.ב
שועלונת סובלת ממחסום כתיבה קל.
בואו נשחק משחק אינטרקטיבי- תכתבו לי סופים מפתיעים לדאדי ולשועלה ונראה מי מהם יגיע לכאן.
