בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לידה מחדש

לפני שנה. 22 במאי 2023 בשעה 11:55

 

היום הגענו לשאלה מעניינת במיוחד – מה שנותן לי לספר את הפנטזיה המעניינת והשונה שיש לי בראש בתקופה האחרונה.
כפי שאפשר היה להבין משאר התוכן בבלוג שלי, יש לי קינק די רציני של כלוב צניעות – גם בגלל התחושות הפיזיות וגם בגלל התחושות המנטליות שזה מעורר בי.
ולכן אין זה יהיה מפתיע כלל שגם הפנטזייה השונה והמעניינת שאפרט תכף, סובבת סביב אותו הקינק. יתר על כן, היא גם חושפת פן נוסף שמדליק אותי במיוחד. מעט קשה לדבר על הפן הנוסף הזה, שכן מעורבת בו בושה רבה.
בצורה פשטנית אפשר לטעון שזה SPH – השפלות על רקע זין קטן. למרות שגודלו הפיזי איננו רלוונטי באמת.
הפנטזייה סובבת סביב "חוסר הנחיצות של הזין שלי". משהו בתחושה המנטלית הזו מעורר בי כמויות רגש עצומות – רגש חיובי וגם שלילי, והכל בעצימות מאוד גבוהה.
אני לא מסוגל לתאר את הפנטזיה הכמוסה והמינית ביותר שלי באופן יבש ומשעמם – ועל כן אני אמיר את התשובה באמצע הדרך לסיפור.

ישבתי על הברכיים בחדר השינה החשוך עם הפנים אל המראה והסתכלתי בהתשקפות שלי – וכמה פתטית היא הייתה.
כלוב צניעות קטנטן מולבש לי על הזין כבר 14 יום. במהלך השבועיים האלה הזקפות היחידות שזכיתי להן היו היו במהלך ניקיונות, וגם הן היו מפוקחות היטב על ידה.
אם אדם מן הרחוב היה מסתכל על הסיטואציה מהצד, ספק אם ברגע הראשון הוא היה רואה את מה שאני ראיתי.
מה שהוא היה רואה זה גבר מצוייד היטב, עם זקפה ענקית, יושב על הרצפה ומחכה בסבלנות למשהו.
ההסבר לפערים ינבע מסיבה אחת פשוטה, הזקפה הענקית הזו היא דילדו ריאליסטי שלבשתי עם רתמה, ככה שהזין הקטן והנעול שלי שוכב חסר תועלת מתחת לדילדו הענק.
הושטתי את יד ימין ונגעתי בכיפה של הדילדו, לא הרגשתי כלום אבל המוח שלי צעק לי "כל כך התגעגעתי לזין שלי! תגע בי!" ובלי לחשוב יותר מדי, התחלתי בתנועות אוננות איטיות על הדילדו.
כמובן שהזין שלי היה מוגן ונעול היטב בכלובון הצניעות, אבל המוח שלי נפל בתרגיל, ובאמת התחלתי להרגיש רגשות הנאה קטנים מתחילים לעקצץ, זה היה על משקל "זין פנטום".
תוך כדי שהגברתי הקצב פתאום שמעתי צחוק חזק ואת הקול שלה בוקע מאחורי "אוי מתוקון, כמה פתטי וחמוד אתה נראה ככה, נוגע בזין הענק הזה בכזו מיומנות, אולי מתישהו נבדוק אותך על זין של גבר".
והנה היא – מושלמת, לבושה בהלבשה תחתונה סקסית במיוחד עם מלא רצועות שחורות, הרגשתי את הזין שלי נלחם חזק בכלובון. מתקרבת אלי בצעד מפתה ולוחשת לי באוזן "מזמן לא זיינת אותי מתוקון, אתה זוכר את הפעם האחרונה? שרק התחלנו לצאת אי שם לפני 7 חודשים".
"כמובן גבירתי, אני חושב על זה כל יום" עניתי לה ולא שיקרתי.
"מעולה כלבלב, והיום, אתה תזכה לזיין אותי שוב. אבל אין שום סיכוי שהזין שלך יספק אותי, הבאתי לך תחליף טוב משמעותית"
היא אמרה ונגעה בכיפה של הדילדו הזקור במבט מפתה וקריצה.

 

עד לפה הסיפור שמתאר את הפטיש השונה והמעניין שלי - וחזרה לעולם האמיתי. יצא לי לחשוב על זה, ועד כמה מדליק זה להיות נעול כאשר הנועלת היא ידידה, אשר באמת ובתמים לא רוצה את הזין שלך, זה אספקט נוסף ודומה אם כי מעט שונה. 

כי בשני במקרים המוטיב החוזר הוא ״הזין שלך לא נחוץ בסיטואציה, ועל כן הוא יהיה נעול ולא ישוחרר. וגם אם הוא כן נחוץ, יש תחליף טוב יותר משמעותית״

 

 

לפני שנה. 21 במאי 2023 בשעה 14:41

בגלל שעניתי על השאלה של יום 4 ביום 3, דילגתי קדימה!

 

במהלך שנות העשרים שלי התחלתי לרדוף אחרי חוויות בדסמיות, לצערי - רוב רובן של החויות היו חוויות שליליות.
ארשה לעצמי לחרוג לרגע קט מין השאלה, ולצאת למסלול עוקף - מה הופך חוויה בדסמית לחוויה שלילית?
בעיני זה היה שילוב של כמה גורמים: ביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה מצידי, אשר גרמו לי להסכים לדברים שלא באמת רציתי להסכים להם, שבתורם גרמו לי לחוויות שליליות, עצב ורתיעה מבדסמ.
אבל הצמא לחוות בדסמ באופן שבו דימיינתי אותו גרם לי להתגבר על הרתיעה ולשוב אל מגרש המשחקים.
אבל הבושה שחשתי סביב הנטייה המינית שלי, בשילוב עם היצע וביקוש מורכבים בגזרת הנשלטים-שולטות, והאמונה שלי כי לא ניתן להגיד לשולטת את המילה הפשוטה "לא" גרמו לי ללופים ששרטו אותי לשנים ארוכות.
כל ניסיון לצאת מין הקונכיה, ולחוות תיקון וחוויה חיובית התנפץ וריסק אותי.
ויחד איתם התרסק הביטחון שלי והאמונה שלי שניתן לחוות בדסמ חיובי.
ועל כן – רוב רובן של החוויות הבדסמיות שלי בשנות העשרים, היו שליליות. הן כללו אקטים שלא הרגשתי איתם בנוח, נשים שלא נמשכתי אליהן והרבה הרבה בושה.
המצב השתפר באופן משמעותי בשנים האחרונות, למדתי הרבה על עצמי, למדתי להקשיב לעצמי ולדעת מתי משהו מתאים לי, למדתי להכיל את הנטייה המינית שלי ולהפסיק להתבייש (או לכל הפחות, להתבייש פחות).
ועם השינויים האלה הגיעו גם חווית נכונות ונעימות יותר (גם כאשר החוויה עצמה הייתה על פניו, לא נעימה כלל).
וכעת הגיע הזמן לסיים את המסלול העוקף, ולהתרכז בשאלה שנשאלתי – החוויה הבדסמית הראשונה שלי.
אבל אני ארשה לעצמי להמיר את השאלה, ובמקום להתייחס לחוויה הבדסמית הראשונה שלי, אתייחס לחוויה הקינקית הראשונה שלי – וההבדל הוא שמיים וארץ.
בגלל בושה ופחד, לא הייתי כן עם בנות הזוג שלי לגבי הנטייה הבדסמיות שלי, ועל כן רוב רובן של החוויות הבדסמיות שלי היו עם נשים זרות. אבל חוויות קינקיות, היו גם היו עם בנות זוג.
ועל כן – החוויה הקינקית הראשונה שלי זכורה לי לטובה.
זו הייתה בת הזוג הראשונה הרצינית שלי, אי שם בשלהי גיל 21-22, חזרנו שיכורים כלוט מריקודים ונכנסו למיטה להתכרבל, או לפחות כך חשבתי.
היא אמרה שהיא צריכה שנייה לקפוץ לשירותים, כעבור 3 דקות היא יצאה החוצה, לבושה בהלבשה תחתונה סקסית במיוחד והחזיקה ביד אחת אזיקים ובשנייה כיסוי עיניים.
היא חיברה לי את הידיים עם האזיקים והשביעה אותי לא להזיז אותם, כיסתה לי את העיניים בכיסוי עיניים קטיפתי ונעים, ואז התחיל סשן הטיזינג וחוסר האונים הראשון שלי.
ואני הייתי בעננים, התמסרתי לכל נגיעה שלה, החושים שלי התחדדו, המוח שלי התערפל, כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה המגע שלה, ואיפה היא תיגע בי עכשיו. וככה זה נמשך במשך כמה דקות, כמה דקות שהרגישו מצד אחד כמו נצח, ומצד שני הרגישו כמו מצמוץ.
הייתי חייב עוד מזה, ולא ידעתי איך להשיג את זה.
מדי פעם היינו מנסים להיות קינקיים ביחד, פעם אני הייתי קושר אותה, פעם היא הייתה קושרת אותי, תמיד עם אותם האזיקים עם הפרווה וכיסוי העיניים העדין.
אבל עבורי זה לא הספיק – אני הייתי מפלצת, ואני רציתי לטרוף את העולם.
בחלוף כמה חודשים אני והיא נפרדנו, ואני יצאתי למסע השמדה עצמית בן עשור בחיפוש אחר הבדסמ הזה שכל כך רציתי למצוא. בסופו של המסע הזה מצאתי שנאה עצמית, תסכול, בושה, כעס על עצמי ואינספור טעויות.

כפי שחבר אמר לי פעם - מי שצמא שיזהר לא לשתות רעל. ואני שתיתי כל טיפה שמצאתי מתוך צמא. 

 

מאז - המצב כמובן השתפר, למדתי איך למצוא חוויות חיוביות, למדתי שאני חייב להקשיב לעצמי ולמדתי לבחור פרטנריות נכונות. 

 

לפני שנה. 21 במאי 2023 בשעה 11:28

אהי יכול לחשוב על שני גילויים כאלה, איד בגיל מאוד צעיר, לא באמת הבנתי מה הבנתי, השני היה בגיל ההתבגרות.

הפעם הראשונה שגיליתי בה את האמת על המיניות שלי הייתה בדיל 6, אני זוכר את זה כאילו זה היה היום. ראיתי ערוץ הילדים והיה את הסדרה שאני לא זוכר ממנה דבר פרט לסצינה המדוברת - קצפת עם מיכל ינאי. במהלך האתגר היה על אנשים לקפוץ עם רגליים קשורות ולהרים כוסות מים עם הפה. 

והסצינה הזו עוררה בי משהו, עד עדי כך שהחל מאותו יום והילך, שהייתי נשאר לבד בבית הייתי קושר את הרגליים שלי ומבלה פרקי זמן הולכים וגוברים קשור. התחושה הייתה ממכרת ומדהימה, זה היה מרגיש כמו חיבוק לכל הגוף. לאט לאט השתכללתי. 

התחביב הזה מיצה את עצמו כעבור כ8 שנים, פרק זמן משמעותי לילד - ואז במשך כשנתיים לא התעסקתי הזה יותר.

ואז הגיע הגילוי המחודש - הפעם הראשונה שנתקלתי בפורנו Bondage באינטרנט. עד אותו אגע הרגשתי שאני לא מיני, הרגשתי א-מיני, אבל באחהצ הזה שמצאתי את הנשים היפיפיות האלה קשורות על הרצפה הבנתי שגיליתי משהו מאוד גדול על עצמי.

זו גם הייתה האוננות הראשונה שלי.

הקטע המצחיק הוא שנהניתי לראות את הנשים היפות האלה קשורות, אבל הדבר שהכי הדליק אותי הזה לא היה להשתמש בהן, או לקשור אותן, אלא להיתחלף איתן. 

 

 

לפני שנה. 20 במאי 2023 בשעה 19:27

בחנתי את מה שהיה מולי בתשומת לב רב - נעליים סגולות עם עקב גבוהה ופלטפורמה, ומהרצועות הדקות האלה שמחזיקות את הקרסול.
בדיוק סוג הנעל שמטריפה אותי, משהו ברצועה הזו, ובעקב, אוח.
מהצד הקדמי של הנעל בקעו אצבעות כף רגל מטופחות עם לק לבן, אח כמה שאני רוצה ללקק, לנשק ולמצוץ אותן.
אבל אסור לי.
המשכתי להעלות את המבט שלי והוא התקבע על הרצועה הדקה סביב הקרסול - והקרסול שלה כה יפה ומלכותי.
ואני רוצה לנשק אותו בתשוקה.
אבל אסור לי.
כסנטימטר מעל הרצועה הדקיקה של נעל העקב הסגולה הוא ישב - מפתח קטן שמושחל על צמיד כסף עדין ויפה שנח על הקרסול שלה.
שראיתי את המפתח הקטן הזה, הבנתי עד כמה אני צמא - ליחס ממנה, לגעת בה, לסגוד לה.
אבל אסור לי.
הפלגתי במחשבות - הבנתי פתאום עד כמה אני מרגיש פתטי, לא הייתה לי זקפה כבר שבוע. עד כמה הייתי רוצה לזיין אותה כמו ויקינג. 


הקול העדין שלה החזיר אותי בין רגע למציאות, בנימה משועשעת היא אמרה: ״יש לי משחק כלבלב".
"אני כולי אוזן גבירתי" השבתי לה, היא תמיד משועשעת שאני עונה לה בדרכים לא צפויות כאלה.
"אני אציב בפנייך 2 אפשרויות ואני רוצה שתבחר באפשרות המועדפת עלייך. אפשרות א' - אתה זוכה ללקק לי את כפות הרגליים, אפשרות ב' - אתה זוכה לצאת מהכלובון ולגמור לי על הכף רגל, בלי לגעת בי״. 


לא הייתי צריך אפילו רגע לחשוב - היה לי ברור כשמש מה אני הולך לבחור.
נעלי העקב הסגולות האלה הוציאו אותי מדעתי, בכלל לא ידעתי שיש לי קטע לכפות רגליים עד לפני שעתיים שהיא הדיעה לדירה שלי עם הנעל הפנומנלית הזו. העקב, הרצועה, האצבעות הסקסיות עם הלק הלבן. 
פאק. 

תוך שנייה כבר עניתי, "אני בוחר ללקק את כפות רגלייך המלכה״
"איזה כלבלב טוב אתה" היא אמרה ושרטה אותי בגב "תתחיל לעבוד״ ודחפה את כף הרגל שלה לפנים שלי.

 

 

לפני שנה. 20 במאי 2023 בשעה 15:37

עם האוכל בא התאבון, ועל כן ביום שבת נהדר זה אני הולך לענות גם על היום השני של אתגר הקינק הגדול.

והשאלה השנייה היא פשוט נהדרת, כי מה מרגיש יותר טוב מאשר לפרוס את כל רשימת הסטיות שלי בפומבי, תוך כדי שאני יושב במרפסת ונהנה מכוס קפה קר.
רשימת הקינקים שלי היא מעניינת, כי היא עברה אבולוציה. בכל שלב של התהליך רכשתי קינק חדש, ואני לעולם לא יודע מה יהיה הקינק הבא שארכוש.
תהליך האבולוציה הזה יתואר בפרטים נרחבים יותר בהמשך, אבל לעת עתה נסתפק בשלב הנוכחי שבו אני נמצא.
למרות שבפוסט הזה אני מתאר אך ורק את המצב הקיים, עדיין לסדר יש ערך ומשמעות, הקורא הסקרן יכול לנסות להסיק אותו בעצמו.

באופן מקרי - או שלא מקרי, הרשימה תכלול דברים אשר מכניסים אותי לסאב-ספייס מהר יותר משהפרטנרית שלי תוכל למצמץ.

חיזוקים חיוביים
זה כנראה הפטיש הכי לא פטיש שיכולתי לכתוב פה, אבל כפי שכבר רמזתי - הולכת להיות פה אסקלציה.
ועל כן, יש לו מקום - כי אין כמו התחושה הזו שמתעוררת בי שאני מקבל טפיחה על הראש עם המילים "כלבלב טוב".
בשנייה שאני שומע את החיזוק החיובי בוקע מפיה של הפרטנרית שלי, אני שבוי בקסמיה, ואעשה כל מה שאוכל כדי לקבל חיזוק חיובי נוסף.
ואם צריך להזיז את כדוה"א לצורך זה, ארוץ לחפש מנוף (10 נקודות לאדם שיזהה את הרפרנס).

כאב קל
זה בעצם הצד השני של אותו מטבע, אם חיזוק חיובי מכניס אותי מהר מאוד לסאב-ספייס, אז כאב קל משגר אותי לשם.
משיכת שיער, שריטות על העורף, נשיכות קלות.
אלה דברים שממיסים אותי והופכים אותי לשלולית, משם הדרך לציות מלא היא מיידית.

חוסר אונים וקשירות
זו רשימה בפני עצמה, אבל היא בעצם מייצרת פטיש אחד כולל - כנראה הפטיש המשמעותי ביותר שלי, הפטיש שגיליתי כבר בילדות (סיפור מרתק ומשעשע שיסופר בהמשך).
אין בי את היכולת להסביר במילים את התחושות הפיזיות והמנטליות שמתעוררות בי כאשר אני קשור ונתון לחסדיה המלאים של הפרטנרית שלי.
שילוב של התרוממות רוח, פחד מהלא נודע, ציפייה אינסופית.
התחושה הזו שבה אני שוכב קשור וחסר אונים, עם חושים מחודדים, רק משתוקק למגע קל מהפרטנרית, רק משתוקק לאינטרקציה איתה, רק משתוקק להרגיש אותה.
המשפט הזה גרם לי ללכת לאיבוד בתוכי, ועל כן הוא לא הגיוני.
משהו בקשירות וחוסר אונים נוגע במקום הכי עמוק בזהות המינית שלי, ברמה שבלתי אפשרי להסביר במילים.
יש שם אוקיינוס של מורכבות ורגש שאני לא יכול להעביר, והמורכבות הזו היא זו שגורמת לכך שלא כל אישה אשר תנסה לשים עליה חבל ואזיקים תזכה לשגר אותי אל המימד השביעי.
זה הכל סביב החיבור הנכון.

סטארפאון
יש לי יחסי אהבה-שנאה עם הקינק הזה, בגלל שהוא הקינק הכי מורכב לביצוע.
זה קינק שעבורי הוא איננו self contained בקינק נפרד, אלא מגיע בעסקת חבילה יחד על כל השאר.
אם אנסה להתעסק בקינק הזה ללא שאר הקינקים שלי, אגלה שאינני נהנה מהחוויה.
ברמה האידיאלית מבחינתי, אין זה מספיק אם הפרטנרית תשים את הדילדו ותחרע לי את התחת, למרות שעל פניו זה בהחלט מספק את הפטיש.
יש שם מורכבות גדולה, שכן הקינק הזה הולך יד ביד עם הקינקים האחרים שלי.

כלוב צניעות ו tease and denial
היהלום שבכתר. הקינק החזק ביותר שלי, הקינק המורכב ביותר להבנה, הקינק שאני מתבייש בו יותר מכל.
הקינק הזה מתאר יותר מכל את האספקט המנטלי עבורי, זה בעצם חוסר אונים וקשירות על סטרואידים.
הידיעה שאסור לי לגמור, או אפילו לקבל זקפה ללא אישור היא מפוצצת לי את המוח לחלוטין.
החרמנות האינסופית שגורמת לכל אירוע מיני הכי קטן להיות חגיגה.
אותה החרמנות מחזיקה אותי באופן תמידי on edge מבחינה מינית וזה תחושה ממכרת ומשכרת לחלוטין.
העבודה שאני מסתובב עם הכלובון מתחת לבגדים במהלך היום יום מוסיפה עוד רובד אשר מזכיר בעיני פטיש פומביות.
כלוב צניעות הוא סוג של ייצוג פיזי של הזהות המינית שלי ברמה הטהורה ביותר.

ולסיום - תמונה שממלישה את הפטישים שלי בצורה נהדרת, מקווה שביום מין הימים אזכה להיות אני בסיטואציה הזו.

לפני שנה. 20 במאי 2023 בשעה 14:53

באחד הבלוגים הנהדרים פה בכלוב ראיתי את אתגר ה"30 יום של קינק", שבהם בכל יום נשאלת שעולה כלשהי.
השאלות מצאו חן בעיני והרגשתי שזו תהיה הזדמנות טובה להכיר את עצמי טוב יותר, כי אין מה לעשות - רוסים אמיתיים לומדים דרך היד (או במקרה שלי, דרך המקלדת).
אשתדל מאוד לעשות בכל יום פוסט, אבל 30 יום זו מחוייבות רצינית, ועל כן אבקש מחילה מראש על כל יום שאפספס.
מבטיח שבסוף אשלים את כולם.

ובואו נתחיל עם היום הראשון
*כפיים והתרגשות מהקהל*

 

כמו בכל דבר בחיים, גם פה יש תשובה פשוטה ולא מדוייקת, ותשובה מורכבת ומתחמקת.
התשובה הפשוטה והלא מדוייקת היא שאני נשלט לחלוטין. בכל אינטרקציה מינית אני תמיד שם את הרצונות של הפרטנרית שלי מעל הרצונות שלי.
גם באינטרקציות וניליות אני ארד לפרטנרית, אלטף ואענג אותה. אעשה כל שביכולתי כדי שהיא תהנה מכל רגע, ושבסוף - תגמור באורגזמה מרטיטת רגליים ובקול תרועה גדול.
וזה כיף לי.
ועתה נעבור אל התשובה המורכבת והמתחמקת.
הזהות הבדסמית שלי יכולה גם לפרוץ החוצה בתור הדומיננטי, אני יכול להנות לקשור, להתעלל קצת, לעשות טיזינג אינסופי ולזיין אותה חזק.
ועל כן היה אפשר לטעון, שמדי פעם אני שולט או לכל הפחות - מתחלף.
אבל זו תהיה הטעייה חמורה מאוד, שכן גם כאשר אני בעמדה הדומיננטית באינטרקציה המינית, אני בעצם סוגד לפרטנרית, ובכל נקודת זמן ברור לחלוטין לשני הצדדים, שזה רגעי וזמני. והכוח תמיד אצלה. 
בכל רגע הסיטואציה יכולה להשתנות לגמרי.
כי אני לא באמת בשליטה, כי אני רק רוצה לסגוד לפרטנרית שלי ולהסב לה הנאה ועונג.
ועל כן, גם התשובה המורכבת לבסוף היא פשוטה - נשלט בכל רמ"ח איבריי.

לפני שנה. 19 במאי 2023 בשעה 23:30

לפעמים אין צורך להכביר במילים. 

לפעמים רק אפשר לגנוח וליילל.

לפני שנה. 18 במאי 2023 בשעה 10:52

באחד הראיונות המפורסמים שלו, ר'צרד פיינמן (פיזיקאי על ונגן חובב על תופי בונגו במועדוני חשפנות) הציג את הבעיתיות בשאלה "למה".
מצד אחד, ככל שנשאל "למה" נוכל להתעמק יותר ויותר בנושא מסויים ולרדת אל שורש העניין.
מצד שני, עם כל רמה כזו - כמות הידע וההנחות שאנחנו עושים גדלה משמעותית. כמות הידע המקדים הנחוץ לנו כדי לענות על שאלות הלמה גדלה אקספוננציאלית. לבסוף נגיע אל אוקיינוס של ידע מקדים, שלאדם שלעולם לא נחשף לתחום, יהיה בלתי אפשרי להבין.

וכאן אנו מגיעים אל אחת הבעיות שנתקלתי בה במהלך חיי. אני משתדל להיות כן ואותנטי לגבי הנטייה המינית שלי, לגבי העובדה שאני בדסמי בכל תא מגופי.
לכן, למרות שזה קשה, ולא נעים, יצא לי לנהל מספר לא מועט את השיחה הזו עם נשים אשר התעניינו "למה".

למה אני אוהב להרגיש חוסר אונים?
למה אני אוהב שמתעללים בי?
למה אני אוהב להיות נתון לחסדיה של המלכה?
למה אני אוהב להיות נעול?
למה אני משתוקק לזה?
למה אני צריך את זה?

ולכל שאלה כזו אפשר לנסות ולתת תשובות, להסביר את התופעה מכיוון אחר, שטחי יותר או שטחי פחות.
אבל בלי כל הידע המקדים, בלי כל ההבנה האמיתית - לא ניתן להגיע אל שורש העניין.
אנשים שמבינים, שבאמת מבינים, לא צריכים לשאול "למה", הם יודעים למה.
למרות שגם הם לא תמיד יודעים להסביר את זה.

אם אדם מן הרחוב ישאל פיזקאי "למה שני מגנטים נמשכים זה לזה" התשובה תהיה מורכבת וקשה לניסוח.
לבסוף, אחרי כמה רמות של "למה" וללא הבנה אמיתית של אוקיינוס הפיזיקה המורכבת התשובה תתכנס למשפט הפשוט "כי זה הטבע שלהם".
ובאופן זהה לחלוטין עבורי, אפשר לשאול אותי "למה אתה צריך את כל הבדסמ הזה?"
אם האדם שמולי מבין באמת את הצורך החמקמק הזה כי זה גם בוער בו, אז השאלה הזו נשמעת לו מצחיקה, כי הוא מבין ושחה באוקיינוס הענק שמתחת לפני השטח בעצמו, הוא מכיר אותו בדיוק כמוני. 

אבל עבור אדם פשוט מין השורה שבאמת ינסה להבין יצטרך בסופו של דבר להסתפק בתשובה אחת פשוטה
"כי זה הטבע שלי".

 

תמונה שקשה לי להסביר במילים מה היא מעוררת בי, אבל זה לגמרי הטבע שלי 

לפני שנה. 17 במאי 2023 בשעה 15:37

מצחיק איך החיים שלנו מתקדמים, לפעמים אנחנו טועים לחשוב שאנחנו מתקדמים בקו ישר קדימה.
כל יום נעשה צעד קטן קדימה, ולאורך זמן רב הצעדים שלנו יצטברו, ולבסוף נגיע אל היעד.

זה מה שהופך את הסיטואציה שלי לתמוהה בעיני, מה עלי לחשוב כאשר אני נמצא באותה הסיטואציה שהייתי בה לפני 7 שנים? עשיתי סיבוב ענק וחזרתי לאותה הנקודה. 

עובד בעבודה מאתגרת שאני אוהב, מנהל אורח חיים בריא ומבלה זמן רב עם משפחה וחברים וכמובן - פותח חשבון בכלוב.
כמובן שכל אחד ישים לב שחסר משהו ברשימה הזו, כמובן שזו מערכת יחסים.

אוו מערכת יחסים, הדבר החמקמק הזה שכולנו רודפים אחריו, מוכנים להקריב הכל עבורו רק כדי לגלות אחרי שנים שזה לא היה שווה את זה.
לא שאני לא מאמין במערכות יחסים, "לא טוב היות האדם לבדו" הוא משפט חכם וצודק - אנחנו יצורים חברתיים, ועל כן אמורים להיות יחדיו.

אבל כמובן שהמשפט איננו שלם, יש לו חצי שני - "לא טוב מקריב האדם את עצמו", ולצערי - במשך זמן רב הקרבתי מעצמי.
בגלל שלא הבאתי את הדבר שבוער בי וזורם לי בדם. בגלל שויתרתי על האני האמיתי שלי. 

והפעם אני לא אוותר, הפעם אני לא אתפשר ולא אקריב.
הפעם אני אגשים את עצמי.

ומה זה אומר להגשים את עצמי? פשוט מאוד - יושב על הברכיים, נעול בכלובון צניעות, מסתכל על האישה שאני אוהב במבט מעריץ ומתחנן לנשק את כפות רגליה המושלמות.
היא תצחק בקול מושלם, תגיד משהו כמו "אוח אני אוהבת שאתה כזה פתטי" ותדחוף את כף הרגל שלה לתוך הפנים שלי.