מרגיש לי שלקרוא למישהו בן זונה בימינו כבר לא מעביר את הנקודה שאני רוצה להעביר כי א. כל עבודה מכבדת את בעליה ב. אני רוצה לקלל אותך ולא את אמא שלך, מה היא עשתה? ג. בכלל לא קללה נו
אבל לקלל זה הלאב לאנגואג׳ שלי, אז מה נשאר לי?
ולקרוא למישהו ״אפס״ שמור לגברים מאוד ספציפיים, לזן הנחות מאוד של הגברים שהתייחסו אליי כמובנת מאליה, חשבו שאני לא מספיק טובה בשבילם (מה?) וכו. בכלל, גברים שמתנהגים כמו דושים ואפסים. אלה זוכים לתואר ״אפס״ ממני, עם ס׳ ארוכהההה מאוד. מסננת את זה בין השפתיים כשאני נזכרת בגברים כאלה.
לא לא. אתה לא היית לא דוש ולא אפס.
היית בן של זונה חתיכת חרא מהלך שבא לי לתקוע לו אגרוף לפרצוף ובעיטה לביצים. ולא בקטע סקסי.
כך יצא שבכלל לא חשבתי עליך כבר תקופה. מדי פעם כן כשהשירים שלך היו קופצים לי בשאפל יא בן של זונה שונאת אותך יא @!#$* סעמק.
קיצר. לא חשבתי עליך בכלל תקופה וגם די השלמתי איתך בראש שלי ואמרתי אול גוד, כל אחד עובר חרא בחייו ואתה ברוך השם, עברת חרא. Been through hell אנד בק.
אז רק שתדע לך יא איחו דה פוטה, שהיום באת לי בפלאשבק כשניסיתי להיות שם בשביל מישהו, להקשיב לו ולתמוך בו, והרגשתי שפספסתי אותו, והוא כתב לי משהו בחזרה ואני ישר נבהלתי כי נזכרתי ביום הזה על הספסל אחרי שרבנו צרחות באוטו, ואמרת לי שאני לא אמפתית ואני לא רואה אותך ואני לא מבינה אותך, ואני חשבתי לעצמי - לא אמפתית? אולי אני בכלל לא צריכה להיות מטפלת. סעמק.
ומשם הידרדרות מהירה לאולי כדאי לשנות מקצוע.
אני זוכרת שאחרי שהכל נגמר סיפרתי על זה לפסיכולוגית והיא נבהלה, ניסתה להזכיר לי שזה לא שלי ולא קשור אליי, שאני כן אהיה מטפלת טובה. ואני גם ככה עם חוסר הביטחון שלי במקצוע הקשבתי לה אבל לא הפנמתי. עדיין מרגישה חרא מטפלת.
אז היום באת לי בפלאשבק ושוב הרגשתי בן אדם שהוא רובוט שלא יכול להיות אמפתי לאף אדם בעולם הזה.
וזהו, רק רציתי להגיד שאני עדיין כועסת עליך לפעמים.
למרות שזה לא באשמתך. אני יודעת.
נו כוס אמק מה אני אגיד לכם. סלמה פרייברג צדקה.
סליחה שעברת את מה שעברת.
וסליחה לעצמי שספגתי אותך לתקופה שגרמה לי לחשוב שאני לא אמפתית ולא מספיק טובה.
סליחה שצרחתי עליך מתסכול.
סליחה שהיינו ההתאמה הכי גרועה בהיסטוריה של בני האנוש.
