אני כבר שבוע כותבת ומוחקת ושומרת בטיוטות ולא מצליחה לבטא בכתב את המחשבות שרצות לי בראש, שום דבר לא נראה לי מעניין לקריאה בכלל, ואין שום פנטזיה בדס״מית שעוברת לי בראש ששווה לכתוב עליה אז אני מרגישה שאני חוטאת למטרה כשאני סתם מכניסה לפה מחשבות של סתם.
ובלי פנטזיות בדס״מיות, נשארתי רק עם החרמנות הרגילה, הפשוטה והיומיומית, שבימינו הפכה למוערכת מאוד ולא מובנת מאליה. אז לפחות זה. אבל לא על זה כתבתי. אחרי מיליון ואחת טיוטות מיותרות שאומרות כלום ושום דבר, כתבתי את זה:
זה מעניין לראות את הקשר משתנה בחודש האחרון, מאז תחילת המלחמה. אני אשמח לשים רגע בצד את המצב והמלחמה וכל מה שקורה בחוץ, ולהתרכז רק בזה. מותר לי, זה הבלוג שלי, ופה אני יכולה רגע לשכוח מכל מה שקורה בחוץ ולהתרכז רגע בכל מה שקורה אצלי בפנים.
מעניין לראות חומות הגנה נופלות ככל שאני מרגישה יותר בנוח לידך, לשתף אותך במחשבות שעוברות לי בראש בלי לחשוב איך אני צריכה לנסח את זה כדי שלא תבהל ממני. אני יותר בקלות מתקשרת אליך לשיחת טלפון. יותר בקלות כותבת לך בלי מחשבה לפני. פחות מנסחת, פחות מחשבת, פחות לחוצה. הפסקתי להשתמש בבלוג ככלי תקשורת מולך לדברים שקשה לי להגיד לך. התחלתי פשוט להגיד לך, ויש משהו נעים ומנחם במחשבה שאני כבר לא מפחדת מהתגובה שלך. אולי זה בגלל המלחמה והמשאבים המוגבלים שנשארו לי לחרדות ולחצים אחרים, ואולי זה סימן שהפנמתי את הדמות שהיא אתה, והפסקתי להגיב אל גברים שיצאתי איתם.
מעניין עוד יותר לראות, שכאשר חומות הגנה מסוימות נופלות, אחרות עולות. כאלה שאני פחות מכירה כי לא יצא לי להתמודד איתן, כי אף אחד לא עבר את הראשונות בשנים האחרונות ואולי גם מעולם לא. אני שמחה להגיד שהרבה מזה זה בזכות שנים של טיפול פסיכולוגי אפקטיבי ועבודה עצמית אינטנסיבית שהובילה אותי ליכולת להפיל חומות הגנה ולאפשר למישהו לעבור לחומות ההגנה השניות.
בסופו של דבר, צריך לזכור שחומות הגנה כוללות בתוכן את המילה ״הגנה״ והן נועדו לשמור ולהגן עלינו. אבל, כמו שהפסיכולוגית שלי תמיד אומרת: ״מנגנוני הגנה הם כמו קוטג׳, הם טובים עד שהם מתקלקלים ואז צריך לזרוק אותם״. והנה, חלקן נפלו וירדו.
מעניין 3 זה שעם חומות ההגנה השניות אני מצליחה איכשהוא לנהל דיאלוג - ״זה לא עכשיו. זה רחוק. זה אולי עוד ישתנה. אולי את תשתני. אולי הרצונות שלך ישתנו. אל תהיי כל כך בטוחה ונחרצת. תשהי ברגע״.
הנוכחות השקטה והרגועה שלך כנראה השתלטה קצת עליי ומפלצת האש שפעם היתה צורחת ״חרדה!!!״ מבפנים הפעם יחסית רגועה.
אז נכון שבערך לפחות איקס פעמים ביום עדיין עולה איזו חומה והשומר שבכניסה צועק ״היי! תזהרי!״,
אבל אני מצליחה להעביר דרך אחד משומרי הראש דף נייר מגולגל עם חותמת של הממלכה ועליו כתוב -
״Stand down soldier״
