הוא דפק לי סמוחטה לעין, יצאה לי צעקה ומיד דמעות, אני עוצמת עיניים חזק, כאילו שהמאמץ יעלים את הנוזל החם מהפרצוף שלי. ״אנחנו אומרים רק את האמת״, עוד שפריץ של רוק עף לי לאזור הפה, אני מתייפחת וגלים של גועל עוברים לי בגוף, מרגישה שהפרצוף שלי נמס ככל שהיריקות מתחזקות.
-
אחרי שפירסמתי את הפוסט הקודם וביקשתי שיקרא הוא אמר: ״כן עניתי לך על השאלה, אמרתי לך שאת חוזרת כי אני היחידי שלא יתקפל, אני אכזרי כמו שאת צריכה ואת תמיד תחזרי כי את אוהבת״, לא זכרתי שענה את זה ואמרתי לו שזה לא משנה את מה שכתבתי כי זה בעצם תהיות שלי עם עצמי והתשובה שלו ללמה חזרתי לא רלוונטית לפוסט.
-
אחרי היריקה השלישית או המאתיים הוא אמר לי לא לנגב את הפנים ולגשת ללקק לו את הרגליים, מיד התחלתי לייבב והתחננתי לשטוף את הפנים, הוא הסכים לי ומיד עפתי לשטוף.
-
התשובה שלי לא מצאה חן בעיניו והוא ביקש שאשנה את מה שכתבתי בפוסט כי זאת לא האמת וזה לא מה שהוא אמר, נעלבתי ממש ולא הבנתי מה הוא נדחף לי לפוסט, זה הבלוג שלי וזאת האמת שלי ובכלל, התשובה שלו לא משנה את מהות הפוסט, הוא לא הניח לי.
אחרי שמחקתי את המילים המפורשות שכתבתי - ״הוא לא ענה״ לשאלה ששאלתי: למה אני חוזרת גם אחרי מכות, הסתובבתי וניסיתי להירדם.
-
כשחזרתי מהמקלחת ירדתי להתחבר לו לאצבעות הרגליים והתחלתי ללקק. בהתחלה בלי חשק וככל שהלשון שלי ליקקה הגוף התמסר, שמעתי אותו אומר שהוא לא מחטיף לי כי אני עדיין חולה ושהוא יודע שאני זקוקה לאכזריות שלו, זה דירבן אותי להמשיך, ליקקתי בתאווה.
-
״את כותבת רק בשבילי, הבלוג שלך הוא שלי ואת תכתבי שם רק אמת״.
הרבה זמן לא הרגשתי סמרטוטה בעלת משמעות כמו כשמצצתי לו את כפות הרגליים ביסודיות ואז מצצתי לו את הזין עד שגמר. את כל הזרע שאבתי מאזור החלציים, רציתי לבלוע אבל לא הצלחתי. ניקיתי אותו והרגשתי טוב.