לפני 10 חודשים. 22 בינואר 2024 בשעה 19:38
תחילה הלשון שלי מנסה להשיג את עצמה, במין מירוץ לא הגיוני ביני לבין עצמי עד כמה עמוק אני יכולה להגיע, בתחרות הזאת אין מנצחת והמחשבה הזאת מרגיעה אותי, אני מרפה קצת ומלקקת יותר ברכות, יוצאת קצת מהחור ומלקקת מסביב. כשהוא אומר שהוא חושב שאני מוכנה שהוא יחרבן עליי, אני נעצרת לפחות משנייה, נותנת למילים שלו לחלחל בתוכי ולרעד, שיוצר צמרמורת של גועל, לשטוף אותי. אין מצב שהוא רציני אני חושבת ודוחפת את הלשון יותר עמוק, מנסה לגרום לו להרגיש כמה אני מוכנה להישטף בתוכנו, להיבלע בתוכו. אבל המוח מבועת, הוא לא רציני, אין מצב אני חושבת ונזכרת כשהוא דחף לי את הנר לתוך התחת בכזאת עדינות ואז נישק ברוך.
מתישהו הוא אמר שהוא הולך לחרבן עליי, אין מצב.
