התעוררתי לתוך ליטופים נעימים, הייתי כבר מוכנה לשקוע שוב, הרגשתי שישנתי מעט ואחרי לילה לבן, הגוף מותש. עוד הוא מלטף, הוא לחש ״תמצצי״, באחת הרגשתי אכזבה מעצמי, לא הבנתי מה עשיתי שגרם לו לרצות את זה, שוב. ״תמצצי״, הוא חזר שוב ודחף את ראשי לכיוון הזין שלו, ביד השניה ממשיך ללטף את גופי. הגוף כבר רגיל לעשות את זה, גם כשהנפש לא רוצה בכלל. בדיעבד הבנתי שאמרתי ״לא רוצה״, עוד ישנתי ולא יודעת מה נאמר או לא נאמר אבל הפעולה בוצעה, ירדתי למצוץ עד שגמר לי לתוך הפה.
הסתובבתי במטרה להירדם, הוא הצמיד אותי אליו בכפיות ואני התמסרתי למגע שלו.
״את לא אומרת לי לא רוצה״, הוא אמר ונישק לי את העורף לכיוון הכתף, ״את יודעת שיכולת לשאול אם אפשר יותר מאוחר״, הוא אמר ונשך לי בדיוק באמצע שבין העורף לכתף, תחילה לא התנגדתי אך הייתה נקודה שלא יכולתי יותר וצווחתי לתוך הכרית. הוא סובב אותי על הבטן, הוריד לי את התחתונים רק מרגל אחת ודפק אותי עד שגמר שוב. כשגמר הרים את התחתונים וחיבק אותי מאחור. הייתי בהלם מעוצמת הכאב.
״היית צריכה את זה נכון?״
״כן״, לחשתי והתכוונתי לזה.
אני שונאת להרגיש מרוחקת ממנו. קמתי מהמיטה להתקלח והרגשתי את החומות נבנות סביב הנשמה שלי. בשיחה צפופה ביני לביני הזכרתי לעצמי שזה ההסכם בינינו, מותר לו הכל, זאת האמת שלנו, אלו החיים שלנו. זעמתי ( לא, לא זעמתי, אני כבר לא זועמת אבל כעסתי בצורה אחרת מבעבר) כעסתי שהוא פלש למקום השליו שלי. ככ הרבה זמן שלא היו בינינו דברים כאלה, לא היה צורך (האמנם?) אני טובה (במילותיו) ועושה כל מה שהוא מבקש ולא מבקש, והוא הוא נותן לי את העולם. נותן כמו שבחיים לא נתנו כלום ממה שהוא נותן ועוד.
על עצמי כעסתי, הרגשתי מזויפת. המים זלגו עליי וניסיתי לשטוף ממני כל התנגדות שקיימת בתוכי.
שמחתי שלפחות אני פועלת לפי מה שהוא אומר, גם אם אני לא רוצה או לא מסכימה, זאת התקדמות עצומה בשבילי, לא להתווכח, לא לענות, להרגיע, להיות רכה, כנועה. תמיד יש לאן להשתפר אבל הרגשתי שהפעולות הבסיסיות מבוצעות.
יצאתי מהמקלחת ומיד חשבתי על כל מה שאני צריכה לעשות עבורו. זה מרגיע ומכניס הגיון. הכנתי לו קפה, מיד שקדתי על ארוחה קלה שאשלח איתו ושמחתי שהוא צריך לצאת לכמה שעות וככה יהיה לי זמן לחשוב.
כשאני פועלת ועושה מעשים פיזיים זה מרגיע אותי וקצת עוזר לי להתפקס. עדיין הרגשתי מרוחקת. הוא נישק אותי בכתף, ניסה לדבר איתי וביקשתי שיתן לי קצת זמן. הוא איפשר.
אני מנסה להבין אם זה המין שתמיד הוא דורש ללא סוף ובלי הפסקה ואני פשוט לא מסוגלת עוד לתת או שאולי מדובר במשהו עמוק יותר שעליי לשלוף מתוכי ולעמוד מולו עד שאכחיד או לפחות אטשטש.
בתוכי אני יודעת שזה לא כל כך משנה. כי האמת היא שאני שפוטה שלו וכשאני אומרת שהוא יכול לעשות איתי מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה, אני מתכוונת לכך.
