לפני 15 שנים. 2 בפברואר 2009 בשעה 19:25
היכולת הזו שלך,
לאהוב , להעניק את עצמך ,לפתוח את הלב .
הנאיביות שבך,
התום, הביישנות והמבוכה.
אלו עושים אותך מה שאת.
נותנים לך את הזכות שלא כל אחד ניחן בה,
הזכות להרגיש עמוק – מהלב, מהנשמה.
נכון שלפעמים להרגיש כל כך חזק זה כואב,
ונכון שלפעמים להרגיש כל כך עמוק זה מפיל,
אבל לפעמים – להרגיש כל כך טוב זה מרים, זה מעיף, זה תמצית החיים.
רגעים שכל אחד חולם עליהם,
אבל רובנו לא מסוגלים לגעת בהם.
ובשביל הרגעים האלו שווה להרגיש.
אל תאבדי את זה ילדונת,
אל תאבדי.