|
|
|
הוא מופיע פתאום
בלי הודעה מוקדמת
בלי הכנה
יורה מילים לאוויר
הוא יודע שלמילים שלו
יש משקל
יש משמעות
גם אם נסתרת
בשלב מסויים
המשמעות מובנת
ברורה, חשופה
זה קשה כשאין אמת
גלויה, חשופה, נראית לעין
ומורגשת בלב
אבל המילים
הן שלו
לא שלי.
זה בא בגלים
מכה בי
כמו גל בסלע
הרגש מתנפץ
מתפוצץ לכל עבר
אני מכילה את זה
מרשה לעצמי
להרגיש, לתת לזה מקום
אבל לא מאפשרת
לעצמי לפעול
מההתפרצות הרגשית הזאת.
אני
מתגעגעת
אליו
מתגעגעת למישהו שהכרתי
לחברות שלא תחזור
לא משנה כמה אנסה
זה מת
בא לי לצרוח
כל הזמן מחפשת
דרכים לשחרר את המועקה
זה יגיע
זה יקרה
אבל גם ההכרה בזה
מפחידה אותי
כי..מה אז?
באמצע הלילה
אהבתי אותך
יותר מהכל"
עברי לידר
הוא תמיד מגיע
בבוקר באמצע הדרך
לעבודה, בפקק תנועה
כשהכל עומד, לא זז.
מרגישה את
המחנק בגרון
העיניים מתמלאות בדמעות
וגם ככה קשה לראות
אני משחררת
בוכה
אבל בשקט
למרות שיכולה
רוצה
לצרוח את נשמתי
להתחנן, אם יש מי
ששומע, אולי מקשיב
שהכאב הזה יפסיק
שהמועקה תשחרר
שהאוויר ייכנס וייצא
בחופשיות.
זה יקרה
זה חייב לקרות
אני בדרך לשם
הדרך ארוכה ומפותלת
אני נופל וקם נופל ו...
אתמול שריתי בהרגשה
שהנה, מגיע לי הניצחון הקטן הזה
שאני הולכת לפרוק כל עול
להזדיין, לגמור וחוזר חלילה
שהוא ייקרא לי זונה
ויבקש שאחכה ולא אגמור לפניו
שהוא יילחש לי באוזן
כמה נעים לזין שלו בכוס שלי
(סליחה, זה גס)
שפתאום לא יזיז לי כלכך
שההוא מהלב העלה סטורי
שלא כתב לי
שלא חשב עליי
אבל לא
החתיכוש ביטל אותי
אחרי שהוא זה שיזם
הוא היה חרמן
כן חרמן! רק חרמן
וחשב עליי
ובסוף ביטל
אני מבינה
מקבלת
לא נשבר לי הלב
אבל בא לי לנצח
בא לי שיקרה לי
משהו טוב
מגיע לי
או שבעצם אולי
לא
ביום שישי
כתבתי לחתיכוש מהבר
"אגיע לבר בשלישי/ חמישי
אשמח לסיים איתך את הלילה"
היום, הוא ענה. חייכתי.
"הלילה יש מצב, אבל אתמול הייתי
בבר, לא חושב שאגיע גם היום"
לא פתחתי את ההודעה.
לא קראתי.
אחרי שעה, כתב:
"תבואי אחרי?"
כמובן שעניתי בחיוב
ושמחתי. ממש.
הרבה זמן שניסנו להיפגש
ולא הסתדר
ובאמת שיש ביננו חיבור
פיזי משוגע.
הלכתי לבר עם חבר טוב
אמרתי לו שהערב יסתיים
בסביבות 00:30
פירגן :)
בשעה 23 חתיכוש שולח הודעה
"את כבר בבר?"
עניתי שכן
שאצא אליו ב 00:30
הוא: " סבבה, תשלחי הודעה לפני
אולי ארדם"
כתבתי לו בחצות
ענה: "בדיוק נרדם, מצטער עבר עליי יום ארוך".
ירד לי כל האוויר
התבאסתי ממש
וישר סרטים רצים בראש
שכבר לא בא לו
שמיצה
שזה ככר לא מרגש
ככה יותר קל לי להתמודד.
כל זה אחרי שהבחור שלקח לי חתיכה מהלב
העלה סטורי, הצצתי, מספיק כדי שלא יידע שראיתי
הוא בסטודיו. לא חושבת שהעלה את הסטורי
מסיבה שקשורה אליי, לא. ממש לא. אבל ויש פה אבל
גדול. אני מכירה אותו. זו הדרך שלו לעדכן את שאר
ה"חברות" שהוא לא בבית. הוא גם יודע שאם אראה
את הסטורי (ראיתי, הוא לא יודע)
אתבאס שלא קיים את ההבטחה
ושוב לא הזמין אותי ושוב אני מבינה
שאין לו עניין בי. וזה מרסק.
אז לכמה שעות הצלחתי לנשום
לחייך, לקוות, לצפות, לדמיין לפנטז
ונגמר הזמן.
זמן לחזור למציאות שבה אין לי מזל
ולי, לי לא קורים ניסים.
מה הסיכוי?
שהחתיכוש יהיה בבר? ואסיים איתו
את הלילה.
מזיעה, מסופקת, עם חיוך מאוזן לאוזן?
אולי החתיך העשיר משבוע שעבר
יעמוד במילה שלו
ויחזור לחפש אותי?
(חיה בסרט שאני סינדרלה)
והשאלה או התהייה הגדולה מכולן
אולי אצליח להיות מסופקת
מרוצה, מלאה, שלמה
עם מה שיש לי
שזה בכלל לא מעט.
***פוסט מלא אכזבה בעוד 10-12 שעות***
Wait for it
אני חייבת
להישאר חזקה
להמשיך לחיות עם המועקה
לא להיכנע לה
לא לוותר לעצמי
לא לשקר ולהגיד
אולי הפעם זה יהיה אחרת?
כמעט שבוע עבר
מאז שהתעלמתי
מההודעה ששלח
זה מרסק, שובר
מתיש, מדיר שינה מעיניי
ומדיר שקט מהנפש שלי
מודה.
אבל חייבת להישאר
עם הראש מעל המים
ולשאוף כמה שיותר
אוויר נקי
אני מתייחסת לזה
כמו לתהליך גמילה
אין נפילות קטנות, מעידות
נפילה תביא אותי
ישר לתהום, לקרקעית
שבכל פעם הופכת
עמוקה יותר ויותר
וכבר קשה על גבול הבלתי אפשרי
לטפס למעלה שוב.
ושוב
ושוב.
סעמק.
לפני כמה שנים, הכרתי מישהו
היה מציע לי מידי פעם
להיפגש כדי שנזדיין
פתאום, באמצע היום
בלי התראה מוקדמת
כן, כן. לא, לא.
תגיעי לכתובת X
ואלו היו המפגשים הכי כיפיים
מחרמנים
מתגמלים נפשית
רגשית
מינית
הייתי יוצאת מהמפגשים
עם חיוך מטופש מאוזן לאוזן
היה באמת כיף
עד שבפעם האחרונה
הוא ענה לטלפון
כשהזין שלו בפה שלי.
זרקתי לו 100 שקל
והלכתי.
מאז לא נפגשנו....
#חראעלהחייםשלי
כל השטויות האלה של הלב
של ההוא שלקח חתיכה
של החתיך הזה או האחר
בסוף או בעצם בהתחלה
אני אמא
אני רעיה
ואני לא מספקת את הסחורה
אני לא סבלנית מספיק
אני לא מכילה מספיק
אני לא טובה מספיק
ותמיד כנראה
יעדיפו את בעלול
שהוא אבא יותר טוב
מהאמא שאני
בפער
זה כואב ושובר
יותר מהכל
להרגיש שהילדים שלי
לא אוהבים אותי
או אוהבים פחות
לא זה לא סקסי
זה לא מחרמן
זה turn off רציני
אין ספק
אבל לא הכל סקסי בחיים
לא הכל מחרמן
לא הכל ורוד
וגם עם החלקים האלה של החיים
צריך להתמודד
***פרקתי***
