מחושך לאור משנים כיוון

אני מתכונן ליום עמוס פגישות למכרז גדול. אני אומר לה בוקר ומעדכן אותה על היום הצפוי לי. 

היא מאחלת לי בהצלחה ומסיימת בהוראה "תהיה נעול".

אני עובר יום ארוך. פגישה אחר פגישה, מדברים על ביזנס והסכמים ואני חושב עליה, על הזין הנעול וכמה הייתי רוצה להיות מתחתיה. 

בינתים כבר עברו ארבעה ימים, כל פעם שאנחנו מדברים הלחץ בכלובון עולה. המחשבה עליה גורמת להתקשות שנמלבת באכזריות בכלובון. יום רביעי עם הכלובון. כל יום שעובר הופך אותו לחלק ממני יותר ויותר  וגם יותר ויותר שלה. 

כל לחץ וכאב הוא זכות להרגיש אותה גם שהיא לא לידי .