לפני חודש. 28 בספטמבר 2024 בשעה 19:55
אני אלוהיי
מיטיב היכן שכדאי
לידידי ואויבי
מתלוצץ עם רופאי
מגורש על תנאי
אכזר עד בלי די
עם כל אוהבי
חשבתי שנגמר לי השטף
והנה נבעו מבועי
חדרי הלב והמח
נשחקו עד דק
שוקמו וסוככו
והנה התנובה
המילה הכתובה
שקר גס בעטיפת מתנה
חטא ללא מחילה
כפרת עוונות תמורת אגורה
שחוקה כמו הנפש
הפולטת מלים
כתמי קולמוסין
פליטות של רפש
לשונות רעות
הלכתי רכיל
על כל אחת בכל עיר
כל אדם שמכיר
כל צל של נוסע
כל הלך, כל שביל
כל שכונה, כל רחוב
פסלתי מראש
בלי הזדמנות להכיר
מתוך עליונות הזויה
עייפות רצוצה
של לילה לבן
בין קיר לתמונה
לבד מלכתחילה
בסוף די סואן
עלמות ויין, עשן כמובן
על צעקות לא אוותר
סוחר במנוחה
עוצם עיניי לשנייה
בא לי הכל, בשלמות
לבלוע בקול ושאון
אני הרוג, לישון
אם תתני לי בלילה כחול
עד הסוף השחור
מחר יום חדש תחת שמש, ציפור
אקום כמו חדש
ואתחיל לך חלום.
הזכויות שמורות, ישנות, נוחרות. שומעים?