1. היא מקשתת את צווארה לאחור, נושכת את שפתה התחתונה כשהוא הודף אותה אל הקיר. אצבעותיו מחליקות על ירכיה, מתחת לחצאית (שחורה, חלקה. היא שיכלה את רגליה מתחת לשולחן והרגישה נשית ומתוחכמת. הבד הצונן התרפק על העור החשוף, ונקישת גביעי הקריסטל הדהדה ברחבי המסעדה).
היא מפשקת את ירכיה, כורכת אותן סביב מותניו. יש משהו מאוד הולם באופן שבו הוא מתמקם בין רגליה הפשוקות. כמו להרגיז, היא מוצאת את עצמה חושבת על שאנל חמש וגרבי משי – נעלי העקב התגוללו בפינה והיא רכנה בזהירות להרכיב אותן. עכשיו נתלית נעל אחת מבהונותיה, וציפורניים צבועות ורוד מציצות מתחת לגרבון.
תא השירותים קטן ודחוק: אין בו מקום למחשבות על עגילי פנינה וצללית בצבע אפרסק. היא משתנקת כששפתיו מוצאות את פיה- לשון מחליקה אל בין שפתיה והיא גונחת, ספק בעונג ספק במחאה. יש לו ידיים גדולות כל כך, חמות, יבשות, מחוספסות (ידיים שגורמות לה לחשוב על הרומן הרומנטי שמתגלגל בשידת הלילה שלה, ועל הגיבור ש"משתמש בידיו". מחזיק במושכות של סוס אצילי, חוטב עצים, מסבך את אצבעותיו בשערותיה של הגיבורה).
2. אצבעותיו מתהדקות על זרועותיה והוא מצמיד אותה אל הקיר, סוקר אותה בריחוק כמעין תזכורת לכך ש-"בקשת את זה". משהו בתוכה מפרפר, צהלה של התרגשות שהייתה קבורה מתחת ערימות של ספרים ומילותיהן החסודות של ג'יין אייר ואן שרלי. לרגע נדמה לה שהייתה רוצה להסביר לו ש"זה לא בשבילך, זה בשבילי"; איך זה לגדול מאחורי חיוכי השעווה של מרת א. וקיר התעודות של אביה. איך זה – כשהוא מצמיד את שפתיו לשיקוע צווארה ומגניב יד מסוקסת מתחת לחצאית הטוויד – היא חיה פתאום. היא לוליטה וליידי צ'טרלי, קייטי במקום ג'יין (חיוורת ומאוסה אחרי אינספור קריאות. כמה פעמים לבך יכול לעצור מלכת אחרי שנשכת את שפתיך בחשיכה מעל הכרכים המפלצתיים של ג'ואן קולינס וג'ודית קרנץ. גם את רוצה להיות קצת מהממת, קצת נועזת. קצת יתומה שהפכה בין לילה לכוכבת קולנוע ומסחררת את הגברים סביב אצבעה הקטנה).