אחותי שתיחנק (כלומר, שתחיה, אבל שמדי פעם גם תיחנק קצת), הואילה בטובה לבוא לבקר לקראת החג. מפני שהחבר שלה אלרגי לחתולים, הצעתי לה בנועם להתאכסן בדירתי, בעוד שאני אלך לישון ביחידת הדיור של אבאמא. האחות קיבלה את ההזמנה, ובחביבות אינסופית הודיעה שהיא מבקשת שאסתיר את הצעצועים. מסתבר שכבר הזדמן לה להיתקל בהם ומבאס אותה לחטט במגירות שלי ולהיתקל בויברטורים. אמרתי לה שהיא לא חייבת לבוא, ולאחר מכן, בגלל שאני שפויה בערך כמו שאני רזה, פצחתי במבצע הכמן צעצועיך (ואז שאב בואקום את הרצפה והחלף מצעים, כי כאן זה בהחלט פולניה).
אני עדיין תוהה אם אולי כדאי להדביק על דלת הכניסה שלט בנוסח: "הדילדואים בארון".
ספיקינג אוף צעצועים, ברגע של זחיחות דעת, הזמנתי את השרביט הכי יפה באתר. השרביט הגיע וגיליתי שמדובר בשרביט קסם לפילות (כי לקרוא מידות זה לחלשים ואנשים שאין להם הפרעת קשב). הצעתי אותו לחברה שהציעה לחברה שלה וכנראה שיש ביקוש, אבל אין לי מושג מתי ניפגש. לפיל שלום - מקום קבורתו לא נודע (אבל אולי אחותי תגלה אותו. בטעות כמובן).
