התיישבנו אני וחברה לראות "טקסידרמיה" - סרט הונגרי משנת... 2006. נדמה לי. נצפו: זין יורק אש, תרנגול מנקר זין, אוננות לתוך חור בגדר, הרבה פטמות, פדופיליה, חזיר שחוט. בערך בסדר הזה. פרשתי כעבור עשר דקות צפייה, אבל החברה כנראה סקרנית לדעת אם אפשר לקשור בין כל האלמנטים לעיל בצורה הגיונית. בינתיים נצפה גם תינוק עם זנב חזיר. אני מאחלת לחברתי לשמור על שפיותה.
פרט לזה הפרויקט בשלבי בישול אחרונים. לצערי (או אולי לשמחתי, או לפחות למזלי), בגלל שיש לי שותפה לפרויקט, חלק מהבחירות האומנותיות שלי נדחות על הסף (הגם שבחביבות ובהתחשבות). זה קצת מבאס אותי כי מאוד רציתי ש.... רציתי ללכת עם היצירתיות שלי עד הסוף. גם במחיר של רווח ומובנות. רק המעז מנצח או משהו כזה והציפור המשכימה לקום לוכדת את התולעת. ובכלל, אני חושבת שהעולם לאט לאט נהיה לי יותר מובן. יותר מדבר בשפה שלי. יותר מהדהד את ההומור שלי מכל מיני כיוונים. דווקא כשהייתי אמורה להרגיש שאני מתחילה להזדקן, אני מרגישה מאוד מסונכרנת.
וגם לגמרי בחוץ.
היה... כואב השבוע. בפסיכולוגיה יש מונח שמדבר על האופן שבו אנחנו מייחסים לאותו אובייקט או אירוע מספר משמעויות בו-זמנית. אני לא זוכרת את השם (רק שהיה קורס מצוין עם יצחק בנימיני - מרצה בחסד וכותב... פחות מוצלח). איכשהו פתאום נתקעתי על העובדה שאני חולקת את הפרויקט עם שותפה במקום לקחת את מלוא האחריות ולקבל את מלוא הקרדיט וזה שיגע אותי. ושיגע אותי שזה משגע אותי. בכיתי קרוב לשעתיים רק כדי שהחברה תזכיר לי שאותו יום היה יום נוראי, עברתי פרוצדורה רפואית לא נעימה, אני הורמונלית ומותר לי להרגיש חרא.
מעבר לזה אני לא לגמרי בטוחה מה אני עושה כאן. נחמד לי לכתוב ארוטיקה ובמיוחד נחמד לי לכתוב ארוטיקה אפלה ומורכבת, אבל לא באמת מעניין אותי לדבר על סקס (שלי) או להיות סקסית או אפילו להיות אובייקט מיני. כי כאילו. סקס זה מעניין. מאוד. וזה מעניין באופן אינטלקטואלי, ושיח עם אנשים מעניינים זה מעניין. אבל אני לא מרגישה שהתקשורת שלי היא בדיוק התקשורת שאני מצופה לה בכלוב. אחת לכמה ימים אני שוקלת למחוק את הבלוג כי אין כ"כ תגובות ואולי זה יקרה, אבל אז אני בד"כ מזכירה לעצמי ש... בעייתי לאמוד את הקיום, את הכתיבה, את הדיבור לאחרים ולעצמי, רק במידת האינטרקציה שאני מצליחה ליצר סביבה. ואולי אני אוהבת להרגיש מרטירית בקטע מזוכיסטי.
על מה עוד רציתי להתלונן?
שאני לא נערצת מספיק. זהו.
לפני 9 חודשים. 2 בפברואר 2024 בשעה 20:17
