אם היו עינויים

שאלה נסיכה של הביוקר לפני שבוע או שלושה, אם היינו עושים BDSM בלי סקס. התשובה שלי הייתה שבטח ובוודאי, ואם יש BDSM כזה הביאוהו לכאן ונדעהו ויפה שעה אחת קודם. 

משאמרנו זאת - איך עושות BDSM בלי סקס? 

לא עושות סקס - עד כאן טוב ויפה. אבל מה זה הדבר הזה שיש ביניכם ואיך מאפיינות אותו, אם הוא לא סובב סביב פרקטיקות מיניות או פרקטיקות המרמזות לפרקטיקות מיניות? האם יש דרך להיות חור/אובייקט/שפחה/סאבית, שלא כפונקציה של מה שקורה או לא קורה בחדר המיטות (או במטבח, או באמבטיה או בחיק הטבע, בחרו את האפשרות המועדפת)? 

כשמדי פעם אני מתווכחת עם אנשים על לינגוויסטיקה אני הרבה פעמים מוצאת את עצמי מזכירה את ההבדל בין הגדרה פרסקריפטיבית (מהמילה prescription, מרשם), להגדרה דסקריפטיבית (מ-description - תיאור). הגדרה פרסקריפטיבית מאפשרת לנו לומר שפרקטיקה מסוימת היא א-ב-ג אם הוא עונה על מרשם מסוים: יש בו 4 כפות סוכר, שני דילדואים וכוס גדושה אהבה. לחילופין, הגדרה דסקריפטיבית היא הגדרה שמתארת משהו. BDSM זה א-ב-ג (ולא: א-ב-ג הוא BDSM). 

BDSM כשלעצמו הוא הגדרה פרסקרפטיבית שהתרחבה והפכה עם השנים גם לדסקריפטיבית. היינו: כדי לעשות BDSM צריך לעשות bondage, discipline, dominance and submission, sadism and masochism, אבל כל עשייה שמשיקה לפעולות האלה במרחב זוגי/מיני/רומנטי היא כשלעצמה דסקרפטיבית. כלומר, כדי שיהיה מזוכיזם אי אפשר לעשות מזוכיזם, צריך נניח להצליף בקיין. זה מזוכיסטי. 

במילים אחרות - כל צורה פרקטית של BDSM היא פרקטיקה (ba dum tss). ופרקטיקות BDSMיות הן או מיניות, או שואבות את הערך והמשמעות שלהן מההתכתבות עם פרקטיקות מיניות. מהעובדה שהפרקטיקה הלא מינית בסופו של דבר מוליכה לנקודה שבה הוא מוריד אותך על ארבע ומזיין אותך. 

אז לעת עתה הגעתי למסקנה שאין BDSM בלי סקס (או לפחות ש-BDSM הוא לא סקסי בלי סקס), אבל אתן מוזמנות לשנות את דעתי.