חלקים קודמים:
עובר עליה יום מהגיהינום. כל מה שהיא עושה נדפק. בבוקר, התאומות השתלטו על המקלחת. דניאל רצתה צמה ואור עזרה לה לקלוע אותה, ולאף אחת מהן לא היה אכפת שכל האיפור של ליה מונח בדיוק שם במגירה. ועד שהיא כבר קיבלה את חמש הדקות שלה מול הראי, האייליינר נמרח ודניאל הכריזה שהיא חייבת פיפי לפני שיוצאים. ליה נאלצה לתקן את האיפור מול הטלפון, במכונית, ומיותר לציין שזה נראה רע.
בבית הספר, כמו תמיד, לא הייתה חניה. אימא חנתה ליד שלולית גדולה, וליה שהייתה עדיין מבואסת מהאיפור, לא שמה לב ודרכה בחלק עמוק מדי של השלולית. לא שזה היה משנה במיוחד, כי אז התחיל לרדת גשם והיא הגיעה באיחור לכיתת המתמטיקה, רק כדי להרגיש כמו חרק תחת עיני הלייזר של בתיה.
כשההפסקה מתחילה, היא מסמנת לגיל לא לדבר אליה. אין לה כוח לגיל ואין לה כוח לחמש יחידות ואין לה כוח לדעת שבשלוש היא שוב צריכה לחזור הביתה ולחמם לתאומות צוהריים ולשבת איתן עד שאימא תואיל בטובה לחזור מהעבודה. אין לה כוח להיות בייביסיטר ואין לה כוח לשמוע ש"אבא שלך שוב יגיע היום מאוחר" ואין לה כוח להיות נחמדה ומנומסת לאף אחד.
זה לא שהצרות שלה כאלה גדולות, כן? ליה יודעת את זה. אימא שלה יכולה להיות נהדרת כשמתחשק לה ויש לה זמן. היא לא מציקה לליה כמו אימהות אחרות, וכשהיא פנויה, הן הולכות יחד לשופינג ואפילו התאומות לא כאלה מעצבנות. היא יפה וכוסית ולהורים שלה יש כסף (אבא – כשהוא טורח להגיע הביתה – צוחק ומחייך כשהיא עושה לו עיניים ומחטטת לו בארנק כדי לבדוק אם יש שם מזומן). אין לה סיבה להיות ממורמרת.
אבל היא ממורמרת ועייפה.
לפחות בצוהריים יש כיתה של תולדות. לנתי אכפת ממנה (או לפחות: אכפת לו מספיק שליה משתתפת בשיעורים והוא חושב שיש לה פוטנציאל. הוא רוצה לפגוש אותה ברביעי בחלל האומנות ו...)
מחר רביעי.
במהלך הערב, היא מתכננת בראש מה תלבש מחר. היא לא יכולה להיות מתוקתקת מדי. לא שליה לא משקיעה גם לבית הספר, אבל זה לא דייט. היא מסמסת לגיל, שנעלבת קצת (מה פתאום ליה נזכרת לפנות אליה), וליה שולחת לה לבבות וסמיילים עגומים. במקביל היא מתייעצת גם עם שיר, שתמיד יודעת לסגנן כל דבר ואחרי הרבה מחשבה בוחרת בג'ינס שיושבים פצצה על התחת שלה וחולצה עם טיפונת מחשוף. יש לה עגילים אדומים שהיא קנתה בנסיעה האחרונה לפריז, והיא מניחה בצד את הז'קט דמוי העור שגנבה לאימא (לא שאימא הייתה אוסרת עליה להשתמש בו. אבל לפעמים פשוט יותר לבקש סליחה מאשר לבקש רשות).
ליה הולכת להפגיז מחר. נתי לא ידע מה נפל עליו.