אוקיי. וואט דה פאק.
מה בדיוק-
היא מרימה אל נתי מבט זריז. ואז ממהרת להשפיל עיניים. ליה די בטוחה שהיא סמוקה כולה. היא מרגישה את הלהט בלחיה, לופת באצבעות רפאים את צווארה, מתפשט על בית החזה ומאוזן לאוזן.
הוא נוגע בה ו-
הוא נוגע בה. הוא נוגע בה. פאק. הוא נוגע בה.
מה – זה לא מה שרצית לכתחילה? המילים מתנגנות בראשה כמו הד כלוא בחדר ריק. הוא נוגע בה. זה... היא לא הייתה מוכנה לזה. לא באמת. זה מוקדם מדי ומהר מדי ו-
"את איתי בכלל?" הוא מקיש באצבעותיו. ואז מבריש את שפתה התחתונה באגודלו. באופן כמעט אגבי. כאילו מותר לו. כאילו זה כלום. איכשהו, המחווה הזאת אינטימית יותר מ...
היא לא מעזה להסתכל.
"אני- אממ." היא בכלל רוצה... היא רוצה לנזול לתוכו. ולסגת ממנו. לחתוך את הקשר המוזר הזה בסכין חדה, או לקרוס ולתת לו לאסוף אותה (ומה אז? הוא יישא אותה אל מחוץ לבית הספר והם ירכבו על סוס לבן לעבר השקיעה? ליה נוזפת בעצמה להפסיק להיות מפגרת). "אני- אוף."
הוא לא- זה לא שהם-
היא רק ילדה. והוא הרבה יותר מבוגר והרבה יותר... הכול. וזה לא שליה לא מוכשרת. היא מוכשרת, כן? אבל יש בכיתה ילדים מוכשרים יותר. היא גם לא הכי חכמה (אולי הכי שנונה. היא מוכנה לתת לעצמה קרדיט בנושא הזה). ליה גם לא רושמת הכי טוב ו-מה אם זה רק חוסר הביטחון שלה שמדבר?
הוא לא באמת חושב עליה ככה. כלומר, ברור שהוא חושב עליה ככה. פאק. היא לא סתומה עד כדי כך. אבל ליה שותה בצמא כל מילה שלו ומחכה לשיעורים איתו ו-
"מה אתה רואה בי?"
היא משוועת למילה טובה. לחיוך. ל... משהו. אבל הוא רק מטה מעט את ראשו, שומט את ידיו ומתרחק.
"אני רואה נערה מאוד חכמה ומאוד מוכשרת, שלא באמת מוכנה להשקיע את המאמץ כדי לממש את הפוטנציאל שלה."
"זה לא נכון." שפתה התחתונה רועדת.
"ביקשתי ממך משהו מאוד פשוט ולא עשית אותו. איך זה מראה על מחויבות?"
"אמרתי לך. שכחתי."
הוא זוקר גבה.
"שכחתי! באמת. אני-" ליה משפילה את עיניה. כואב לה הראש מכל השבוע הזה. כואב לה הראש מהתאומות ומהריבים ומגיל. הן כמעט ולא דיברו, ובבית הספר גיל נעצה בה מבט מאשים שגרם לליה לרצות לזרוק את הידיים באוויר. "אני לא יודעת מה אתה רוצה." היא משרבבת את שפתה התחתונה. "ואני לא יודעת איך בדיוק אני אמורה לתת לך את זה."
שיגיד כבר משהו.
"את יכולה להתחיל בזה שתמלאי את ההוראות שלי."
לא מספיק טוב. ליה נושפת ברוגז. "למה זה אמור לעזור לי?" זה טיפשי. ללבוש שמלה וגרביונים לא יהפוך אותה ל... למה בדיוק זה אמור להפוך אותה? זה כן יהיה מאוד... לא מתאים.
היא פשוט צריכה להטיח את האמת בפניו. הוא רוצה אותה. והיא רוצה אותו, או לפחות, יש לה קראש מפגר עליו. והיא רוצה להרשים אותו. ורוצה שהוא ירצה אותה. "אם אתה לא רוצה-"
שייתן לה משהו. פירור.
"אני רוצה לדעת שאת כאן איתי."
זה יכול לומר אלף דברים.
ליה נאבקת בדחף להתקומם.
"אני חושב שמיצינו את השיחה הזאת." רק עכשיו, כשהוא מתרחק, הוא נותן לה חצי חיוך. "תחשבי על זה. אם את רוצה, אני מצפה שבשבוע הבא תגיעי מוכנה."