אם היו עינויים

אני כל הזמן מתלוננת שמזעזע, אבל בימים האחרונים היה כ"כ מזעזע ששקלתי לא פעם ולא פעמיים לחתוך מכאן. וכך שוחחתי לי עם כלמיני אנשים ובכל פעם הייתה בי איזושהי ציפייה להיות... מזועזעת מעצמי באמצעותם, אבל הרגשתי רק שוויון נפש. ועוד שוויון נפש. ועוד שוויון נפש. מוקדם יותר הלכתי לים עם חברה וניסיתי למצוא את הדבר ההוא שמצאתי ברודוס ובכרתים ובאילת ופעם או פעמיים בברכה ואפילו בהזדמנות ההיא בחוף אולגה, אבל המים היו חמימים ותפלים וירקרקים ומחוץ למים גם היה חם. צפתי במשך דקות ארוכות והסתכלתי על הרקיע שהיה כחול כמו דם של אמצע היום, והייתי כל כך שלווה שרציתי לדחוף לעצמי אצבע לעין. החברה הכי טובה שהייתה לי אמרה לי פעם שהחיים משעממים, וצריך להשלים עם זה שהם משעממים. וחשבתי... שטוב להגיע לנקודה הזו, שבה כל תנועה למעלה ולמטה היא תנועה של כמה מילימטרים. שטוב להיות קו ישר במוניטור. לא ידעתי שארצה למות. לא ידעתי שזה יהיה הסוף. לא ידעתי שיגמרו לי המילים.