הלאה....

מילה אחת
שאלה קטנה שנשאלת ולא נענית
כשלפתע העניין השולי הזה מקבל תפנית חדה
ותופח ומתרחב למימדים (לפחות מבחינתי שאני כלכך רגישה ושברירית עם נטיה חדה למצבי רוח מתחלפים וקיצוניים)
והתוצאה העקיפה שמתקבלת היא הצפה של חיכוכים משכבר הימים שנשכחו או שהיה נדמה לנו שנשכחו
וזה מרגיז מאוד
זה כמו להשיג הישג ולמתוח את החבל עוד ועוד
יש סיטואציות שהמתיחה היא חיובית, אבל יש שלא וזה רק להוסיף בעיה על בעיה
השאלה שנשאלת היא מדוע לא להמנע מהתעקשויות מיותרות?
מדוע לא להחליק מה שניתן להחליק בקלות?

יכולת למנוע את היום הלא קל הזה שעבר עליי
אומנם לא הענשת
אומנם התנצחת כמה שפחות
ניסית ככל יכולתך להחליש את האש שבערה..
אבל כמו שמכירה אותך יודעת שהעקשנות שלך תשאר בעינה
וכלום לא ישתנה

לא מבקשת שתהיה מה שאתה לא
ולא שתוותר לי במה שלדעתך לא מצריך ויתור
אבל אני כן מתחננת למעט הבנה
להרפיה מינימילית
להתחשבות בקשיים שהם מנת חלקי וידועים לך לא מהיום
אותם קשיים שקשורים בך
של געגוע, קינאה והחוסר זמינות שלך
המרחק בין אושר וקירבה לבין רוגז ועצב הוא מרחק נגיעה
ודרוש מאמץ קטנטן ממך
מחווה אחת שתחשב בעיני אחרים לחסרת חשיבות
ובעיני תהיה מאוד מאוד משמעותית
ותמלא אותי בכוחות וחיוניות .