צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בית הכאב והתענוג

פוסטים על התמסרות, אהבה, כאב, שבירה, מרדנות, צייתנות, תענוג ועינוג....
בקיצור.. פוסטים על החיים....ועל מה שסביב...
לפני 18 שנים. 1 במרץ 2006 בשעה 9:34

"לילה בא ואת בוכה
על אהבה שנגמרה
הדמעות חונקות גרונך
הוא לא ישוב עוד לביתך

גם אני כמוך אהבתי
מאהבות אני נשרפתי
גם אני כמוך אהבתי
מאהבות אני נשרפתי..

ילדתי עצמי עינייך
הוא לא שווה את דמעותייך
העולם כמו גלגל
עוד יבוא לך המזל

בחדרו האור כבה,
אולי עשה שם אהבה
לך הבאתי ים ארמונות,
הוא מכר לך אשליות

גם אני כמוך אהבתי
מאהבות אני נשרפתי
אך, מה לעשות ילדה כי גם אני,
מאהבות אני נשרפתי"

גירסה עיברית: ראובן כרמל


חברתי היקרה,
הזרה שכל כך מוכרת,
את עומדת בפני עידן חדש
בפני דרך חדשה
החיים מתחילים שוב, היום.

יודעת שנראה כרגע כאילו הדרך מלאה מהמורות ובורות והשמיים קודרים מעל
אבל לאט לאט את תצלחי את כל הדרך הזו
ותגיעי אל השדה הירוק עם השמייםהתכולים שלמרגלותייך זורם נהר השלווה
ושם... שם מחכה לך האהבה

את אישה חזקה
אישה גדולה מהחיים
אישה יפה

אישה שיש לה לב גדול, ענק
שיודעת לתת הרבה מעצמה
והגיע הזמן שהיא תקבל קצת חזרה

וזה יבוא... לאט.. אבל בטוח


יקירתי, החיים מתחילים לך שוב.. היום

אוהבת אותך
}{

זרה מוכרת - את... את....
הותרת אותי בלי מילים.
ומי כמוך יודעת כמה קשה להשאיר אותי במצב הזה.

יודעת שאת מבינה הכי את מה שעובר כרגע

יודעת שאת בשבילי כמו שאני בשבילך


תודה. המון. על ועל ועל.
ובעיקר - עלייך
לפני 18 שנים
סקסיית​(נשלטת) - }{
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י