בית הכאב והתענוג

אמרתי לך פתאום באמצע השיחה.
אוהבת אותך עד שנפשי נשברת מרוב כאב
אוהבת אותך כל כך
כל מילה שלך
כל מגע שלך
אוהבת את מה שאתה בשבילי
אוהבת את מה שאני בשבילך

וכל יום שעובר מאשרת לעצמי כמה טוב לי איתך
כמה הקשר הזה מחיה בי דברים שמתו מזמן
כל מפגש איתך מרטיט את נפשי
כל נשיקה מנת חמצן חסרה שאתה נותן לי
המגע שלך מותיר את חותמו בי לימים
מסתכלת על סימני האהבה באהבה
מצלמת אותם שגם אתה תוכל לראותם
כחולים, אדומים, ורודים

את ליבי לא יכולה לצלם
כי הוא אצלך
שלך

אוהבת אותך אמרתי לו ... והוא ענה...
אוהב אותך