בית הכאב והתענוג

את זה לא שמעתי ביום חמישי האחרון בבית הדין הרבני בת"א.
אבל הייתי עדה ושותפה לאחד הטקסים הכי ארכאי, מטופש, מיושן, אובסליט, ענתיקה (כן כן אותה מילה 10 פעמים),שקיים בדת היהודית.

אז קודם כל מתאריך 06/04/06 אני גרושה רשמית.
או כמו שעלה בשיחה עם חברה "בתולה יד שניה".

7 שנים במערכת יחסים, מתוכן 6 כנשואה.

תהליך קצר,
והופ!
אני גרושה!

אז בטח אתם משתוקקים לדעת מה התהליך כולל.... לא?! לא נורא.. תקראו בכל זאת...

מגיעים מוקדם בבוקר לבית הדין...
לא נציין את החיפוש המטופש בתיקים אחר חפצים מוזרים שיכולים להוות כלי נשק פוטנציאליים כנגד אותו אחד שאנחנו רוצים להיפרד ממנו לכל החיים...
כמו: בושם, טמפון, אודם... ושאר דברים מפגרים....

אבל מספריים שנחו להם בשלווה בתיק (2 זוגות ליתר דיוק) לא ממש הטרידו את המחפש המדופלם...
ניחא..
חוכמה לא הייתה בראש מעייניו...

נכנסים לבית הדין...
הדיין: (לבעלי) מה שמך הפרטי?
בעלי: שמשון יובב
הדיין: מישהו קורא לך יובב או שזה רק שמשון?
בעלי: רק שמשון.
הדיין: (לי) מה שמך הפרטי?
אני: חני
הדיין: יש לך עוד שמות?
אני: חנה
הדיין: מישהו קורא לך חני? או שרק חנה?
אני: כן.. קוראים לי גם וגם.
הדיין: שם אביך?
אני: יהושפט
הדיין: יש לו עוד שם?
אני: לא יודעת. לא הכרתי אותו.
הדיין: יש לך עדה?
אני מכניסה את אחותי.
אחותי: כן. יהושפט, מתושלח.
הדיין: מה קראו לו יותר יהושפט או מתושלח?
אחותי: לא יודעת.
הדיין: מה כתוב על המצבה שלו?? (בפרצוף של מאבד סבלנות ממני וממנה)
אני: אין מצבה.
3 דיינים מפנים מבט מזועזע אליי.
הדיין: מה??????????????
אני: אבי נעדר מזה 29 שנים.
הדיין: אלפי סליחות...
בעלי מכניס את העד שלו, חבר.
הדיין: מה שמו של הבעל?
החבר: שמשון
הדיין: יש לו עוד שם?
החבר: מאיפה אני יודע? לא. רק שמשון.

הדיין: טוב. תצאו בחוץ נקרא לכם אח"כ.

שעה חולפת בעצלתיים.
אנחנו בחוץ מתגלגלים מצחוק על זוגות אחרים ובכלל על הדיינים ודרך התנהלותם.
ניגש אלינו גבר חביב עם זוגתו ושואלים אותנו אם גם אנחנו מחכים להתחתן...
התשובה הייתה פרצי צחוק בלתי נשלטים עד כדי איבוד נשימה זמני ... את השפיות איבדנו מזמן.. מתחת לחופה.

הדיין יוצא וקורא לבעלי להיכנס.
הבעל מתבקש לתת הוראה לסופר הסתם לכתוב את כתב הגט.
הסופר מאשר ויוצא.
גם בעלי יוצא.

חצי שעה נוספת חולפת.
בעלי נקרא להיכנס שוב.
הפעם מבקשים ממנו לקנות את כתב הגט, הכסת והדיו שאיתם נכתב.
בעלי קונה (רק במילים לא בכסף).
יוצא.

20 דקות חולפות ואנו חוזרים פנימה יחד לבית הדין.

מתחילה שרשרת הוראות:
לבעלי, אתה תעמוד כאן.
לי, עמדי מולן כשתי צעדים מרוחקת.
הסירי כל תכשיט מעל ידייך ואצבעותייך.
הושיטי ידיים קדימה לקבלה מול בעלך.
תצמידי את כל האצבעות, גם את האגודלים.
בעלי מקבל את כתב הגט ונדרש להרימו מעל ראשו ולחזור על שורת הגיטין שהדיין דיקלם עבורו.
כתב הגט מונח על ידיי.
אני מדקלמת שורת גיטין קצרה לבעלי.
הדיין: סיגרי את ידייך על כתב הגט.
אהההה זה כבר מסובך... אסור כי הגט ייפול לרצפה ועליי לסגור עליו את כפות ידיי באחת.
איכשהו ע"י תרגילי פילאטיס מתקדמים לאצבעות המשימה מושלמת.
הגט מוחזק בין 2 כפות ידיי.
הדיין: הניחי את כתב הגט תחת בית שחייך.
אני: <אייקון של פרצוף המום, מזועזוע, משועשע, מת לצחוק, ובעיקר הלום>
הדיין: מתחת לבית שחייך בבקשה!
אני: איזה מהם?
הדיין: לא משנה.
(אני במחשבתי: מזל שהתקלחתי בבוקר ושמתי דיאודורנט, תארו לכם אם לא... )
מניחה את הגט תחת שחיי.
תלכי 4 צעדים בכיוון ההוא וחזרה.
עושה.
מתאפקת בכל כוחי לא לצחוק.
הניחי את הגט כאן, מסמן מקום על השולחן.
מרגע שהנחתי את הגט, הדיין חותם במרץ על מליון וחצי דפים.
מגיש לנו את תיק הגירושין ואומר לי ולבעלי.
זהו, אתם גרושים!
אסור לכם להתחתן 3 חודשים מהיום.
כאילו דא?!!!
שיט! והחבר החדש שלי חשב שננצל את יום החופש לחתונה כבר היום....

Yeh right!

אני והאקס צועדים החוצה.. וסוף סוף מתפרצים בצחוק מתגלגל על הסיטואציה הכי מטופשת שהייתה לנו בחיינו.

נפרדים יפה וזהו...
זה נגמר.
סגרתי דלת על פרק בחיי שהיה עבורי משמעותי ומעצב.
שלום לך חבר שלי יקר ואהוב.
שיהיה לך בהצלחה בדרכך החדשה.
מאחלת לך המון טוב.

ולי?
לי מאחלת לאחות המון שברי חיים
להחליק קמטי צער
לייבש שבילי דמעות
ולהתחיל לחייך מהיום ועד השקיעה האחרונה של חיי.

אוהבת את העולם.

גרושה!

משומשת... אבל במצב טוב...


<כל השמות שונות למניעת זיהויים.....>