לפני 18 שנים. 3 במרץ 2006 בשעה 17:13
השתיקה שלך לא מפחידה אותי, ולא מרתיעה כמו בעבר..... נהפוכו, אני מסתכלת עלייך, מביטה בך ומרחמת עלייך, איך ממפלצת הפכת לעכבר קטן ואפור, איך השנים הורידו אותך מהמקום שבו עינייך היו סימן לשתיקה ורעד, וידייך היו למניפה דורסת ואכזרית.
השנים קופפו אותך, וצבעו את עינייך בכלום,
שערך הדליל הפך לאפור,
ולגופך הקמל נוספו בעיות.
השתיקה שלך לא מפחידה אותי.......