המבט שלו המיס אותה כבר בשניות הראשונות. היא לא הבינה איך היא תתמודד עם הקונפליקט שנע בקלות בין הצורך לעטוף אותו לבין הצורך להשתעשע בו.
הוא היה סטודנט שלה, צעיר ממנה בכ-15 שנה.
על פניה כבר יכולת לראות קמטים קטנים של זכרונות ובפניו החלקות שאריות תמימות ביצבצו פה ושם.
לאחר כמה מפגשים המוניים בין שיעור לשיעור, הוא אזר אומץ וניגש אליה. הוא לא ידע מה הוא מבקש, ומה כבר יוכל לקבל, אך רצה נורא להרגיש את קרבתה, את מבטה הנוקב מקרוב.
היא היתה יפה בבשלותה, חמוקיה הטריפו אותו, שיערה האסוף בקפדנות וגופה השמור.
כשהתפנו כולם מלבדם מהאולם, היא חייכה אליו, והושיטה ידה לקבל את הנייר שהחזיק בידיו, חשבה שהוא רוצה לשאלה שאלה בעניין ההרצאה..
בתגובה הוא מילמל ומשך את הנייר אליו חזרה.
"רק רציתי לשאול על מועד ב', אני לא חושב שאני אהיה מסוגל לגשת למועד א, לא הספקתי להשלים את כל החומר שהפסדתי" אמר לה.
היא חייכה, הביטה בו ארוכות בשתיקה, וכל מה שחשבה, שזו אולי הזדמנות לקרבו אליה, היא ידעה שזה אסור, וזה רק גירה אותה יותר. היא ידעה שאוי לה ולקריירה שלה אם תתגלה העובדה שהיא יוצאת עם סטודנט שלה..
"אני אגיד לך מה, אמנם לא מן ההרגל, אך אני מוכנה לעזור לך, תשאר ביום שלישי אחרי ההרצאה ונעבור ביחד על החומר שלא הספקת"
"אני אשמח- תודה רבה!" ענה מסופק ולא יכל להבחין בין אם הוא שמח כי הוא מצפה שהפגישה הזו תקרב בינהם או שמא הוא שמח כי אכן יוכל להשלים את החומר החסר.
ביום שלישי הוא לבש את חולצת הטריקו הלא דהויה שלו, צמודה ומבליטה את גופו ,שהיה עוד שרירי מימי הצבא המהוללים.
הוא בישם את עצמו בכמות לא מבוטלת בתחילת אותו הבוקר, ולמען לא יתנדף עד שעות אחה"צ, זרק את הבושם פנימה אל תוך התיק לריענוני ריח נוספים לפני ההרצאה.
את ההרצאה הוא הצליח לעבור בקושי, כל מה שהיה לנגד עיניו זה שולי חזיתה השחורה והמעוטרת תחרה שביצבצו מבעד לחולצת המשי הדקה שלה..
בתום ההרצאה ניגש אליה עם הניירת הכבדה בידיו:
"את מרתקת אותי" אמר בתגובה להרצאתה ובכלל
היא חשבה כמעט להשיב לו בטיזריות עוקצנית(אני מכירה דרכים נוספות לרתק אנשים)
אך במקום זה חייכה והושיטה יד המצביעה ומורה לו לשבת לידה, צמוד אליה, מאותו כיוון של השולחן - כששום דבר אינו חוצץ בינהם.
הוא הרגיש כאילו אם יכניס טיפה יותר אויר לריאותיו היא תרגיש במתח, היא תשמע את הדופק, והיא , לא נשארה חייבת וניגבה מעט את מצחה ביד נרגשת ומטופחת להפליא.
הוא התיישב לידה, ניסה להשתחל אל הכיסא שהיה מוצמד אל כיסאה מבלי להזיזו ולגרוע מן הקרבה,הוא הביט מטה וגילה את רגליה מוצלבות ,ארוכות וחלקות מציצות מהחצאית המרובעת שלה.
במשך כל אותה שעה הוא היה קרוב ויכל להרגיש את הבל נשימתה המתוקה, הרגל שלו גנבה השענויות על ירכיה מידי פעם והוא הצליח לשים לב שהיא לא מזיזה אותה כאשר הוא נוגע בה בטעות.
לקראת סוף אותה שעה , שכבר הצליח להכיל בקושי את החומר היא סיננה לעברו
שאם זה לא מספיק לו , הוא יוכל להעזר בה שוב.
הוא ידע שההזדמנות לא תחזור על עצמה וביקש לקבל את אותה הזדמנות.
היא קבעה איתו במשרדה. היה לה משרד משלה לא רחוק ממגורי המעונות .
המתח היה נוראי וענוג יחד. החדר היה מואר במעט אור שקיעה ומנורת שולחן.
הוא נכנס והתיישב על הספה.
היא התישבה לידו , הביטה בו במבט חד ובלי הססנות שאלה
"אז למה אתה באמת פה?"
"אני אהיה כנה" ענה "אני לא חושב שאני באמת זקוק לעזרה- את פשוט מהפנטת אותי, אני מוצא את עצמי מפנטז עליך במהלך ההרצאות ובלילות שאחר כך. את יפה, אבל זה לא רק בגלל היופי שלך, זאת העוצמה שאת משדרת, הנוכחות שלך. קשה לי להסביר"
"וכשאתה חושב עלי או מפנטז, אני ארשה לעצמי לשאול.. לאן הן גולשות- הפנטזיות האלו?"
"אני כמעט מתבייש לאמר" המשיך "אבל זה קשור .. להיותך חזקה בעיני"
"כבר שיחקת במשחקי שליטה בעבר?" שאלה בחיוך
"קצת גבירתי" ענה והרכין ראשו
"תראה לי מה אתה יודע" ענתה, וידעה שמכאן אין דרך חזרה, היא לא יכלה לעצור את עצמה, ולא באמת רצתה לעצור לבדוק את משקל ההגיון מול משקל הרצון.
הוא ירד אל מול מגפיה- על ארבע, מביט בה בעיניים בכדי לראות אם היא נרתעת או נבהלת,
אם זהו מקום שמוכר לה, או שמא תתחיל לצחקק, או לכעוס עליו כי זה לא מוסרי.. הוא לא האמין שזה באמת קורה, ושהמציאות הזו, היא אינה חלום.
הוא קרב פניו לאט אל מגפיה, שוב מרים עיניו לקבל אישור ממנה, שזה בסדר, שהכל בסדר, שהוא במקום הנכון..
"תוריד עיניים, אתה לא מביט בי בלי רשות בעיניים, תתחיל לעשות את מה שאתה מכיר ואוהב, תראה לי את מקומך הטבעי"
הוא הוציא לשון וליקק מגפיה, המחשבות שקפצו לו לראש עסקו בעיקר בלדמיין שאלו שפתיה, ושוב מגפיה, הוא ליקק וליקק את המגף כמו נשיקה לוהטת, ניתן היה לשמוע את הנשימות הכבדות שלו כשהוא עסוק בלקק את מגפיה, הלשון שלו טיפסה וטיפסה במעלה המגף עד שהגיע לברכיה, ירכיה.. היא פסקה מעט רגליה כנותנת לו אישור לטפס עוד טיפה, הוא הרים את עיניו לקבל אישור בשתיקה שיכול לעלות עוד במעלה הירכיים, אך במקום זה קיבל הערה צמודה לאוזנו בלחישה כעוסה. "קיבלת הוראה פשוטה ומפורשת, לא להביט בעיני בלי רשות, ובמקום זה אתה מרשה לעצמך להיות הבוס ולעשות כל מה שבא לך בניגוד לכללים, אצלי מקבלים עונשים על כאלו דברים. " היא המשיכה ללחוש בחום לתוך אוזנו
"עכשיו קום, הפשל מכנסיים ובוא על ברכי לקבל את העונש שלך"
הוא הפשיל מכנסיו וגילה ישבן חטוב ואיבר מזדקר עד כאב
היא הרימה מעט את שולי חצאיתה וחשפה ירכיים מלאות ולבנות, השכיבה אותו על ירכיה, היא מיקמה את איברו כך שימחץ בין ירכיה והחלה בספירת הספנקים המרעימים ביד חשופה.
הוא הצליח להרגיש את הכאב, את הזמזום הזה שבכאב כל סטירה והצלפה בישבן, אך גם הרגיש את החיכוך בין ירכיה, האיבר המרוגש שלו החל לטפטף מעט על יריכה וכשסיימה לספור איתו את 30 המכות, החזירה אותו למצב הכלבלבי שהיה בו בהתחלה.
"תראה מה עשית, הרטבת לי את הירכיים,
דין טיפה כדין שפיכה!
ועכשיו תלקק את זה, תוציא לשון מחוספסת ותנקה את ירכיי"
הוא הוציא לשון והחל מלקק את יריכיה, ליקק במעלה הירכיים עד שהגיע למקום החצוף והמתוק שלה , בעיניים עצומות המשיך ללקק כאילו אינו מבחין שעלה מעלה מידי, שעלה אל המקום האינטימי שלה, בלשון נוקשה הוא ליקק וליקק וניסה להסית תחתוניה בעזרת לשונו. הוא לא רצה להיות חצוף ולהעזר בידיו, וגם חשש כי היא תעצור אותו, הוא ניסה והצליח להסית תחתוניה בעזרת לשונו ומצא את לשונו מלקקת בין שפתיה הרטובות. הטעם שלה היה לו מדהים, ריח הגוף שלה היה משכר, בדיוק כמו שדמיין. היא החלה חופנת שערו באגרופה ומכוונת אותו לנקודות המיוחדות שלה, היא לא רצתה שזה יגמר כ"כ מהר, ולא רצתה שדברים יקרו בקצב שלו ובניצוחו מהבמה התחתונה, ולכן פקדה עליו לשכב על הרצפה כשגבו סופג את קור הרצפה.
הוא לא רצה לנתק את לשונו מבין רגליה ולרגע קל לא שמע את הפקודה והמשיך ללקק. היא הושיטה יד ארוכה וחיפשה את אברו בכדי לחפון אותו ולתת פקודה אשר לא תשתמע לשני פנים כאשר איברו לחוץ בין ידיה. הוא הבין מייד את הפקודה הפעם, ושכב מתנשם על הרצפה, פניו רטובות מעט, והוא עוצם את עיניו..
היא התיישבה על פניו, ישבנה העגול כיסה לו את כל פניו ואת דרך החמצן, הוא הרגיש את כל חייו מתנקזים בנחיריו ובכל זאת כל מה שרצה זה למות תחת ישבנה, הוא לא רצה שהיא תקום ולא שתזוז מעל פניו, הוא רצה לספוג ולנשום וללקק כל מילמטר בישבנה.
אחרי שהחליטה שהספיק לו ממנת המתוק המתוק הזה, היא עלתה עליו ורכבה על איברו תוך שהיא מסבירה לו היטב שתלמיד טוב זה תלמיד שמרצה את מורתו, והוא ענה לה "כן מורתי, כן גבירתי" על כל משפט וכל בקשה...
אחרי שגמרה ברצף מולטי ארוך ומתמשך מהרגיל, מספר אורגזמות לא מבוטל, היא התכופפה אל אוזנו ובלחש שאלה
"אם הייתי נותנת לך שתי אופציות. האחת לגמור ולהנות. והשניה לחכות ולבוא גם מחר, במה תבחר?"
"כל מה שתבחרי עבורי, אבל אילו זה היה תלוי בי הייתי בוחר לא לגמור לעולם ולבוא מחר ואחרי מחר ואחרי מחר גבירתי"
"אז כך יהיה" אמרה.
"תתלבש, ואל תשכח להביא את החומר איתך גם מחר, אתה חייב ללמוד את כל החוקים "
אמרה בסרקסטיות וחייכה, חיוך שובה ומלא קסם.
הוא יצא משם מהלך על ענן.. נרגש ובצפיה מלאה למחר.. לגברתו החדשה, לקסם שבין שיעור להרצאה, להצצה חטופה ולנשיקה אסורה, לכריעה מול עקבה, לגדולתה ולהוד אדירותה.
לפני 15 שנים. 5 באוקטובר 2008 בשעה 22:39