התחלה חדשה

במשך 24 שעות מישהי הצליחה למלות אותי בארס.
וכדי להמשיך להישאר בחיים, הייתי צריכה להוציא
את הארס הזה מגופי. הדרך היחידה לעשות זאת
היתה כתיבה בבלוג זה.
אם יש משהו שיכול להוציא אותי מהדעת זה קנאה
וחוסר פרגון.
מקווה שלא לחזור על כך ולהתעלם מכל אלו שמסתובבים
פה ולא יכולים שלא להתקאנות על מה שאחרים
חשבו וכתבו.
איתכם הסליחה, למרות שכיפורים כבר מאחורינו.

התעוררתי וגיליתי שאני שונאת
שרי (סוג השרי הורד עקב בקשתו של כלובי)
למה? ככה
צריכה להתחיל לחשוב מהתחלה

לכלבה המטונפת (שיניתי את הפניה לאור בקשתו של כלובי)

מחקת אותי עכשיו בפעם השלישית מהתגובות שהיגבתי בבלוג שלך. על פנטזיה שפיתחת על גמדוני הבית של הקוסמים.
מאיפה את חושבת שיש לך את החוצפה להשתמש במשהו שהוא כבר תפוס.
לקחת כינוי ממני, שדאגת יום קודם גם לצחוק עליו. לעסת אותו וירקת אותו בצורה
הכי מגעילה שרק אפשר לעשות לשם הזה.
מי לימד אותך להתנהג ככה בכלל לאנשים.
את מקבלת שם תגובות כאילו המצאת עולם ומלואו. את מוחקת אותי כי מה זה
בדיוק מקלקל לך. את זה שמגלים לכולם שם שלא את היית המקורית לחשוב
על זה?
אין לי בעיה. אני אאסוף בשבילך כל קליפת ביצה של חרק שרק אמצע. אם את רוצה
אני גם אטחן אותו בשבילך. אם זה ממש יגשים לך את הפנטזיה שלך.
רק בשם אלוהים תעזבי את השם הזה. טינפת אותו לגמרי.
עלובה שכמותך. לא בא לי יותר לבזבז עלייך מילים.
שתחנקי.

שבועות חלמתי על היום שבו האדון שלי ירשה לי לקרוא לו אדוני.
ידעתי שמדובר בימים ספורים עד שהאישור המלא ייצא. השם
התהדהד לי בראש הרבה ימים. הכייף שיהיה לי לקרוא לו אדונילי.
יומיים אחרי זה התבקשתי על ידו לפתוח בלוג משלי. שהוא יוכל
לקרוא אותי. עשיתי את זה בשמחה. זה היה הזמן והמקום שאוכל
להציג לראווה את השם שלו אדונילי. משהו שלא ראיתי בשום מקום
והוא מיוחד רק לי. האמת נורא פחדתי שיצחקו עלי ויעשו את ההשוואה
להארי פוטר ולמשפ' מאלפיו. וזה לא קרה. אנשים היגיבו יפה לשם
הזה. וידעתי שזה רק שלי ושלו. בלעדי. אף אחד לא חשב על זה
לפני. הכל היה פה אדוני, מאסטר, אדון. שחור כזה. לא מתאים לי.
אז זאלופון היה הראשון להגיב לפני כמה ימים. ובסדר.
היום מישהי נכנסת לבלוג שלי וצוחקת עלי ובסדר. הצלחתי להצחיק
עוד מישהו.
א ב ל !!!!!!!!!!!!!!!!
שאני אכנס לבלוג שלה ואקרא פנטזיה טריה מהיום. שבנויה כולה
על גמדוני הבית של הארי פוטר ובסוף היא תסיים במשפט בסגנון
אני פה בשבילי אדונילי.

ח ו צ פ ה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
קחי רעיונות אחרים ותפתחי עליהם פנטנזיה לא משהו שהוא כבר תפוס.
וממוצא כמעט עד תום. פשוט מרתיח.

בא לי לשים סריה של קללות. אבל בגלל כבוד קוראי לא אוריד את רמתו
של בלוג זה


עדיין עצבנית.

אדוני ביקש ממני אתמול שאמצוץ לו בטלפון. מה שנקרא לתאר הליך של ירידה. היקצה לי הפעם 20 שניות. כמובן שהוא ידע מראש שלא אהיה מסוגלת לכך. פעם קודמת שהוא ביקש היה נדיב יותר נתן לי 5 דקות וגם לא הייתי מסוגלת. לא מצליחה להוציא את המילים מהפה. מוצאת את עצמי נבוכה. בפעם הקודמת העונש היה הקפאה עד ליום המוחרת צהריים שבגלל שטויות שלי הוארך עד הערב.
הפעם הייתי אמורה לענג את בעלי ולא לנגוע בעצמי. לא להגיע לגמירה. רק מהמחשבה הזאת שאני לא אגמור הרטבתי את עצמי. מאחר הצהריים התחלתי להיות רטובה וכמה שניגבתי זה לא הפסיק.

גמלה בראשי החלטה לכתוב טקסטים שיהיו שגורים בפי עם צאת בקשותיו ואני צריכה טקסט עבור:
20 שניות
1 דקה
2 דקות
ו-5 דקות.

אודה מראש לכל המשיבים.
דומים בעיקר. סאביות/שפחות וכל מי שהאל יוכל לעזור לו לעזור לי.

בתודה מראש.

לא רוצה שתתאהבו בי. לא רוצה אפילו שתאהבו אותי.
תגידו שהיא בסדר, היא נחמדה. אבל אל תתאהבו בי.
תנו לי להמשיך לחייך אליכם, כי זאת אני. החיוך תמיד
מרוח על הפנים. רק מי שמכיר באמת יודע שהחיוך
הוא לפעמים לחסות על האמת. אמת שאני לא רוצה
שאתם תדעו. תנו להמשיך להיות נחמדה אליכם, אבל
לא במחיר שתחשבו שהנחמדות שלי היא כי באמת מצאתם
חן בעיני ואותכם אני רוצה. שהחיוך הזה והצחוק המשתפך
לא יסנוור אתכם. ולא יקנה אתכם. אני לא רוצה אתכם
פשוט אני מטבעי בן אדם נחמד, מנומס, ולא גורם לרע
כי הפרצוף שלכם לא מוצא חן בעיני. מעבר לפרצוף יש
בן אדם אמיתי. לא מעקמת פרצופים כי המראה שלכם
לא מוצא חן בעיני. אני יכולה לשחק אתכם בעיניים אבל
אל תחשבו שאני באמת רוצה. זה רק משחק. תעשו את
ההבדלות.
בקיצור. תשאירו אותי מחייכת כי כזאת אני, ואל תכניסו
אותי ללבכם. (אני פולניה) תשאירו את הפנטזיה בראש.
לא כל פנטזיה כדאי לבצע. המציאות לפעמים קשה יותר.

לא נראה לי שאני הולכת להחזיק מעמד עד אחרי 16.00 אחה"צ.
אתה יודע שמצבי לא מזהיר בימים אלו.
אפילו העבודה לא מצליחה להעביר לי את הזמן.
מבקשת חנינה. לא יכולה לקבל את זה כמו גבר.
כי אני לא גבר ולא רוצה גם להיות.

אתמול אחרי הצהריים קיבלתי עונש ללילה.
על הבוקר עוד עונש. ורק בגלל "הצעה ידידותית".
הבת שלי כבר מקבלת פחות עונשים ממני.
מה יהיה? בגיל 40 לחזור לגיל הילדות?
מה שנקרא החצי השני של החיים התחיל.

על שיודע אתה להיות חבר אדוני.
להיות קשוב, לעמוד מהצד ולדעת כמוני שעשיתי את הצעד הנכון.
אדוני, תודה לך על שאתה קיים אדונילי.
אחרת הייתי צריכה להמציא אותך אדוני.
הפכתי להיות הטוטאלית שלך אדוני
אבל יודעת שאתה גם חבר אדונילי.

תודה מהלב לאדונילי.
ממני הקופה (זונה) שלך.

חזרתי מההרקדה. היתה לנו שיחה של יותר משעה.
ביקשתי לחזור לרקוד נטו. ולך זה קשה. התאהבת
מהרגע הראשון שראית אותי. ואני בסך הכל רציתי
בן זוג להרקדות. פסטיבל כרמיאל נראה לי כבר מתרחק
ממני. נראה לי שאני מבטלת את החופש שלקחתי
בשבילו.
עצוב לי כי פגעתי בך. אבל הייתי חייבת לעצור את
זה בשביל 2 המשפחות. זה לא שווה את זה. צריכים
לחזור לנטו. לדבר שבשבילו באמת נפגשנו ולוותר על
התוספות שלא נותנות ולא מועילות לאיש דבר.
הולכת לישון לילה טוב. מקווה שתסכים איתי ולא תזרוק אותי.