לפעמים אני חושב שהדבר שאני הכי מתאמץ לעשות זה להישאר רגוע. כל כך קל לצעוק ולהתעצבן. כשנהגתי מוקדם יותר הערב היו ילדים על הכביש והם לא זזו אז צפרתי להם, והם נבהלו, ואחד צעק לי ״בן זונה״ והרגשתי את החיוך עולה על השפתיים שלי כשדפקתי ברקס וראיתי אותם בורחים. אני תוהה מה יקרה אם ארשה לעצמי להתעצבן יותר. לריב יותר. להתעמת יותר. איזה מן חיים אלה יהיו.
זה לא באמת מה שאני רוצה הרי, אני לא רוצה לכעוס עוד - אני רוצה שלא יהיו לי סיבות לכעוס. אבל האם אני באמת רוצה שלא יהיו לי סיבות? אם אגור בבקתה על החוף בקצה של הקצה מול ים כשבחורף יהיו סערות ברקים ובקיץ יהיה סתם קריר, האם לא אשתגע? ואם אשתגע, ויהיה רק אותי, איך אני אקבל את זה.
הגיהנום הוא לא אנשים אחרים, הגיהנום הוא להצטרך אותם. יש אדם בעבודה שאני מסרב לנהל איתו שיחות בטלפון. הבוס שלי דוחף אותי להתקשר אליו כשיש לי איתו בעיה. ואני פשוט מסרב. אני מציין לעצמי במאמר מוסגר שהמקום שלי בסדר אם הגעתי לסיטואציה שיש דבר שאני צריך לעשות ואני מחליט שאין בזה צורך, אפילו שזה חשוב. הגיהנום הוא להצטרך לדבר עם האנשים האחרים. אני מרגיש שמיילים וסלאק זה מספיק אינטראקציה בשביל האיש הספציפי הזה. אני מרגיש שאני דואג לבריאות הנפשית שלי.
הייתי בסופר ואישה מבוגרת שאלה אישה צעירה שלא עובדת בסופר על מוצר כלשהוא, איך היא (הצעירה), מכינה אותו. אני חיכיתי בסבלנות לתורי, כי רציתי שהיא תסרוק לי משהו בעגלה המשוכללת שלה ותגיד לי כמה הוא עולה. האישה המבוגרת, היא רק רצתה לדבר. אני רואה את האנשים האלה בכל מקום - הם נורא רוצים לדבר. פעם חשבתי שהם רוצים שיקשיבו להם, אבל אחרי כמה זמן, זה נעשה נורא ברור שהם פשוט רוצים לדבר. הגיהנום הוא האנשים ש״רק רוצים להגיד לך משהו״.
האישה הצעירה הייתה כל כך נחמדה ומסבירת פנים וסבלנית, כמה שהייתה סבלנית. כשהלכתי משם האישה המבוגרת, שראתה שעל המוצר שביקשתי לבדוק יש דגל ישראל והוא מיועד ל״חגיגות יום העצמאות״, אמרה לי ״יום העצמאות שמח״ בחגיגיות. הפטרתי משהו כמו ״גם כן שמח״ והלכתי למעבר של השוקולדים והחטיפים.
לקח לי המון שנים להבין את ההבדל בין בדידות ולבד. אני אוהב את הלבד בגלל שלמזלי אני לא בודד. הכרתי פעם מישהו שלא היה מסוגל לאכול לבד. ריחמתי עליו ממש עד שהפסקתי לרחם והתחלתי לשנוא. ואחר כך כבר לא חשבתי עליו ואז הוא נעלם, ואני חושב שאני זוכר את השם הפרטי שלו אבל לא לגמרי בטוח.
יום אחד אפסיק להתאמץ.
