***

מה אומר? שזה הכי כייף להיות במצב בו מישהו שמוצא חן בעיני ישאל אותי כך סתם: מה המצב? בא לך לטייל קצת? מה אומר אם הוא ישלב את ידו בידי באופן הכי טבעי שיש ויציע סרט או בית קפה? ואחר כך רק יוודא איתי האם ליבי הולם בקצב אחיד עם ליבו? אומר שזו הפתעה נעימה והלוואי על כולנו.

***

מה תאמרי

מילים: שמוליק צ'יזיק, לחן: יזהר אשדות

מה תאמרי אם אפגוש בך היום

כך לפתע פתאום

ואומר לך שלום

מה תאמרי אם אלחש על אוזנך

ואשק על לחייך

מה יאמר אז לבך

מה תאמרי אם פתאום אחייך

ואקח את ידך

ולסרט נלך

מה תאמרי אם אלחש על אוזנך

ואשק על לחייך

מה יאמר אז לבך

מה תאמרי מה תגידי

אל תתני לי לחכות

מה תעשי איך תגיבי

תני לי את עצמך לראות.

בהחלטה מודעת הפסקתי לצרוך מוצרי חלב מהחי. בחלב לא נגעתי מאז הילדות אבל מוצרי חלב מכל הסוגים והצורות, אני אוהבת. ומה הבעיה מהילדות? לאבא שלי הייתה רפת ואחת לכמה ערבים הייתי נשלחת להביא ממנה חלב פרה בכלי מתכת שיש לו ידית אחת. את הכלי טובלים בתוך מיכל החלב וממלאים, והוא מטפטף על אצבעות הרגליים כל הדרך הביתה, אבל זה עדיין לא סוף הזוועות. מניחים בתוך הכלי דיסקית מתכת ומדליקים את הגז. הדיסקית אמורה להתריע באמצעות צלילי נקישה שהחלב מתקרב לרתיחה ובקרוב יגלוש. מי שהריח את ריח החלב השרוף לאחר שגלש, ואת קרום השומן הדוחה שנוצר מעל החלב לאחר זמן מה, לא יגע בחלב לעולם. נחזור להחלטה. סיגלתי לעצמי סוג של הקשבה לאיתותי הגוף שלי. אם בא לי לאכול משהו, זה סימן. אם דבר מאכל או משקה מרגיש לא טוב, זה סימן. כך נגמלתי מקפה ומוודקה והוספתי עדשים וברוקולי. בינתיים אני מתרגלת ובודקת מה קיים בשוק תחליפי החלב. ואני חייבת לציין שעד כה לא מצאתי תחליף הולם לגבינת סקי טרייה וצחורה שכפית ננעצת בה.

התמונות ממוזיאון החמאה בקורק, אירלנד. (אמיתי, לא המצאתי :))

אני סומכת על המטפל שלי ולכן למרות שאמרתי שאני רוצה להשהות את התהליך כי אני מרגישה שהוא מהיר לי מדי, ולמרות שאמרתי: היום בלי קלפים, לא התווכחתי כשהוא אמר: זה הקלף להיום: זה המקום הבטוח, הממ"ד של הלב. ובאמת הצצה אחת לא ארוכה בקלף כבר השקיטה אותי, עזרה לי להיכנס למנוחה פנימית ולרגיעה של כל המערכות. לפני רגע היו דמעות ומספר פעמים בהן אמרתי בחצי תסכול ובחצי יאוש, "לא יודעת", והכל נעלם, נגוז לנקודה רחוקה, ומה שנשאר היו אמון, ביטחון ושקט.

הקלף: מיכל טוהר לב

הסתקרנתי ונכנסתי. אמרתי שאשמח להסבר וביקשתי רשות לצלם. אמרו, בטח בכייף, מוזמנת. על השולחן בכניסה היו מונחים ספרי הטארטן. 

טארטן הוא דוגמא של פסים אנכיים ואופקיים בצבעים שונים. לכל משפחה ושבט סקוטי (הקרוי בגאלית "קלאן") היה טארטן שונה, אותו הם משמרים כמסורת משפחתית עד היום. 

לאחר שנבחר הטארטן אפשר לגשת לבחירת הקילט (אל תגידו בסקוטלנד חצאית) ושאר האביזרים הנלווים.

את הלבוש המסורתי לובשים באירועים משפחתיים כמו חתונה או באירועים ציבוריים, וכדי לרכוש את כל הפריטים נחוצים מאות פאונד ויותר, אבל לא חייבים לקנות, אפשר גם לשכור. 

בחנות הראו לי את ארון המזוודות. המזוודה מכילה את התלבושת המוזמנת שנשלחת אל המזמין וחוזרת בהמשך לחנות.

בחמש בבוקר העליתי פוסט שקיבל לייקים ותגובות, אך איני יכולה להשאיר אותו באוויר. פעם אחרת.

יום קשה 💔

שום מכשיר לא יכול להוות תחליף הולם לספר "כריכה ודף" (כמו "בשר ודם"). משהו בדפדוף, בריח או פשוט ההרגל. כשהרחקתי לטייל למשך 3 חודשים ונאלצתי לחשוב על פיתרון מעשי לתשוקת הקריאה שלי, רכשתי לעצמי מכשיר קינדל שהיה נוח לאותו טיול, אך בהמשך הפך לפחות אטרקטיבי בשל מלאי הספרים המצומצם לרכישה, ובשל הצורך במטען נפרד עבורו. מאז הוא נותר נכלם במגירה. ספר אחד אני תמיד לוקחת איתי, אבל עבה ככל שיהיה גם זמנו עובר ומה עכשיו? לאחרונה גיליתי את האפליקציה "עברית" שיש לה מצאי גדול ונוחות קריאה טובה למדי במכשיר הטלפון הנייד. כשצריך, מתפשרים.

אלוהים, המלאכים והאהבה חברו יחד ליצירה מופתית, תינוקת. אבל גם לשיר מופתי שלעולם לא יתיישן, לא משנה כמה פעמים נקשיב לו ונרקוד לצליליו.

***

במקום רחוק, בזמנים רחוקים, הייתי מאוהבת בד'. היו לו אצבעות ארוכות, חוש קצב מרשים ויכולת ורבלית יוצאת דופן. זו הייתה התאהבות בוסרית, חד צדדית במידה רבה, אבל לרקוד איתי הוא אהב, וכשהוא שר לי באוזן Isn't she lovely, נמסתי, איך אפשר אחרת?

Isn't She Lovely

Stevie Wonder

Isn't she lovely

Isn't she wonderful

Isn't she precious

Less than one minute old

I never thought through love we'd be

Making one as lovely as she

But isn't she lovely made from love

Isn't she pretty

Truly the angel's best

Boy, I'm so happy

We have been heaven blessed

I can't believe what God has done

Through us he's given life to one

But isn't she lovely made from love

Isn't she lovely

Life and love are the same

Life is Aisha

The meaning of her name

Londie, it could have not been done

Without you who conceived the one

That's so very lovely made from love

שוב ראיתי בשעון את ה-11.11 , רביעיה בלתי מנוצחת של אחידות. רציתי לקשור לה כתרים ולתאר את יופייה הצלול, אך ה-22.22 נדחפה בנחישות קדימה, מניעה את צווארי הברבור הארוכים שלה ותובעת בעלות על פסגת המוצלחות. יש מקום לכולם, ניסיתי לפייס ולהרגיע, על מה התרעומת? הרי כולכם "מספרי מלאכים" מיוחדים. הראשונים מזמינים אותנו לשים לב למחשבות שלנו שכן יש ביכולתן לברוא מציאות. הארה בדרך אומרים האחדים. והברבורים מה איתם? הם מסמלים הרמוניה, נשיות ומערכות יחסים. הברבורים מזמינים אותנו לשמור על האיזון וההרמוניה בחיינו. למרות התקופה הקשה שאנו חווים, שווה לשים לב ולהיפתח לאפשרות.

איאן מצפצף לי ומסמן בידו בואי. אני עולה למיניבוס שלו ותוהה בקול לאן נוסעים. עד שנחזור לניוטון סטיוארט אעשה לך סיבוב בכפר הציורי Kirkcudbright, הוא מכריז. את רואה? אלו שכונות העשירים של הכפר. כולם פנסיונרים, קנו בית ובאים לבלות כאן בקיץ. מתאים לי, אני אומרת. הרבה כסף, הוא מפטיר ושנינו צוחקים.

לאיאן יש בטן ענקית של מי שנוהג הרבה שנים, וזה המסלול הקבוע שלו, הלוך-חזור באותה רוטינה במשך שנים. בעצם הוא שמח איתי לא פחות מכמה שאני שמחה איתו. אני הפרת שגרה מתעניינת ולו יש הזדמנות חד פעמית להיות מורה דרך. ככה זה כשמטיילים לבד ובתחבורה ציבורית, יש דיבור עם מקומיים והכרות טובה יותר. לפני שאני יורדת בתחנה הסופית שלי, הוא מגיש לי חוברת מעודכנת של כל קווי האוטובוס בדרום-מערב סקוטלנד. יעזור לך להתמצא, הוא מוסיף בחיוך גדול ואני מצטרפת לחיוך ומודה. תהיו איאן.

מקומית עם כלב, זאת לא אני :)

לאחרונה חידשתי קשר עם מישהו מהעבר שהדבר הכי טוב בו הוא כתיבתו המרתקת. הוא אשף מילים וטווה רעיונות במרקם מושלם, כך שקריאה בטקסטים שלו היא עונג משולב בפליאה. ממש מתחשק לי לשלוח לעיניו הבוחנות טקסטים שלי אבל אין לי עניין להסגיר את במת הפירסום הכלובית שמצאתי לעצמי, אז אני נמנעת.

***

בעצם יצא שבאתי בשביל הבדסמ ונשארתי בשביל הכתיבה. הסיכוי למצוא כאן מישהו שיתאים לי ואני לו, שואף לאפס, אך לעומת זאת, הכייף שבכתיבה ובפרסום כאן שואף למאה, אם כך, עשיתי את שלי למען עצמי.

***

בכל כתיבה יש מידה מסוימת של חשיפה. החשיפה האישית שלי היא בעיקר למעני, אבל אני תוהה אם יש בכתיבה שלי גם תועלת למי שקורא. אני מאמינה שכן, לפעמים.

Newton House (National Trust), Dinefwr Park, ווילס, בריטניה